הכדור ישמור עלינו, אם נשמור עליו היטב
תארו לכם עולם יפה, יום שטוף שמש מעל שמי תכלת בוהקים, מתחת הכל ירוק והאוויר צלול וממלא באנרגיה.
תארו לכם - עולם?
רונה גוברין, מאיה דורף פורסם: 21.3.2020
אנחנו עסוקים כל כך בלצפור למכונית שמעכבת אותנו בפקק, מגרדים את העשירי בחודש ומשתדלים לשמור על הראש מעל המים כשהמדינה שלנו נעה בין מחוזות של אחדות ופילוג, כך שקשה לנו להבחין בבעיה האמיתית שהולכת ותופחת בדיוק מתחת לאף שלנו - משבר האקלים.
זה אמנם נראה רחוק מאיתנו, אבל בעלי החיים היקרים שלנו נפגעים מכך לא פחות, ואף במקרים מסוימים יותר ממה שיכולנו לדמיין.
נפגשנו עם שלושה אקולוגים: קולין פרייס - המתמחה במדע הברקים וסופות רעמים, יוחאי כספי - המתמחה בפיזיקה של האטמוספירה בכדור הארץ ומרסלו שטרנברג - המתחמה בהשפעות שינוי האקלים על מערכת הטבע. שלושת המומחים האירו את עינינו בנוגע להתחממות הגלובלית, כיצד זה פוגע בנו ובבעלי החיים. בנוסף, הסבירו לנו מה ביכולתנו לעשות בשביל לשמור על הכדור שלנו.
החשש הגדול הוא שככל שמתקדמת האנושות טכנולוגית, כך כדור הארץ מתקדם לסופו. בתור התחלה, ביקשנו לדעת מתי התחילה ההתחממות, והתשובות שקיבלנו מחזקות את החשש. פרופסור פרייס שיער שההתחממות החלה את דרכה כבר לפני יותר מ200 שנה, מאז תחילת של המהפכה התעשייתית. אז התחילה עליה מהירה של גזי החממה באטמוספירה - גזים שבולעים חום ומשמשים כמו שמיכה, שמחממת את כדור הארץ. פרופסור שטרנברג מסביר כי התגברות גזי החממה באטמוספירה נובעת כתוצאה מהפעילות האנושית.
ומה ההשלכות של עליה בריכוז הגזים באטמוספירה? התשובות הצליחו להבהיל גם אותנו.
"עליה בתדירות של שינוי קיצון" ענה פרופסור שטרנברג. "עליה בטמפרטורות שתגרום לכך שיהיה הרבה יותר חם בקיץ. בנוסף לכך, טמפרטורות הרבה יותר נמוכות בחורף - חורף יותר קר".
פרופסור פרייס מוסיף שהטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ היא 15 מעלות. בינתיים, תועדה התחממות של מעלה אחת, ועד סוף המאה החוקרים צופים עליה של עוד 2-3 מעלות. "כמו שאדם עם חום מרגיש חולה, כך גם כדור הארץ, שמתחיל להשתולל - סופות, שריפות באוסטרליה, עליה של מפלס הים".
אם כך, מהי ההשפעה על בעלי החיים?
שלושת האקולוגיים שלנו לא מתמקצעים בהשפעת הסביבה על בעלי החיים, אבל פרופסור פרייס עזר לנו והסביר לפי מה שידוע לו. "אין יבשה בקוטב הצפוני, יש קרח שצף באוקיינוס. דובים, לדוגמה, צריכים קרח כדי ללכת לחפש אוכל. אם יש פחות קרח, יש פחות שטחים לחיפוש אוכל" - דבר המשפיע על התזונה של דובי הקוטב, שגוועים ונכחדים.
ועכשיו לשאלה שמעסיקה הרבה אנשים - האם עברנו את נקודת האל-חזור? לאקולוגים שלנו היו תשובות חלוקות בנושא.
לפי דבריו של פרופסור פרייס, עדיין לא הכל אבוד, אבל אנחנו בדרך לאיזשהיא נקודת אל-חזור. "אני מקווה שזה עוד כמה עשרות שנים, אבל אנחנו לא יודעים". דבריו של פרופסור שטרנברג דומים לשל פרופסור פרייס - "מאוד קרובים לנקודת האל-חזור".
לעומתם, לפרופסור כספי היו דברים אחרים להגיד - "כבר עברנו את נקודת האל-חזור. אנחנו עכשיו מקבלים את אותה קרינה מהשמש כמו פעם, אבל אנחנו לא מצליחים לשחרר את אותה כמות חום חזרה לחלל, ולכן כדור הארץ הולך ומתחמם".
אבל, אנחנו צריכים לזכור שכדור הארץ הוא של כולנו, והמאמץ להציל אותו הוא משותף. מה אפשר לעשות כדי להאט את ההתחממות? האקולוגים שלנו מדברים כולם על צמצום השימוש באנרגיה או מעבר לאנרגיה ירוקה. לדוגמה, צמצום ייצור הבשר, במיוחד בתעשיית הבקר, יעזור להקטנת ההשפעה הסביבתית. ייצור אנרגיה סולארית גם הוא יכול לעזור לתהליך.
ומה אנחנו, בתור האנשים הפשוטים, יכולים לעשות בפועל?
החלפה לנורות ידידותיות לסביבה, לחסוך באנרגיה ברכבים - שימוש יותר מוגבר בתחבורה ציבורית כשמתאפשר, כשרוצים לייבש כביסה - לייבש בעזרת הכוח הטבעי של השמש ולא במייבש. קניית אוכל טרי - במקום קפוא, גם יכולה לעזור.
עם כל כמה שהמצב שלנו נראה עגום וחסר אונים, המומחים שכאן עזרו לנו להבין שיש עוד סיכוי לתקן. בואו נשמור על הכדור שלנו, בשבילנו ובשביל כל מי שנמצא עליו.