עבודת חקר - פרויקט תקשורת

שני בר ניסן

הקדמה

בעלי חיים הם חלק בלתי נפרד מהחיים שלי מאז שאני קטנה, היו לי בבית לא מעט חיות מחמד מחתול לתוכי לדגים ועד לנחש,אמא שלי עבדה בעבודה הקשורה לבעלי חיים, לסבא שלי יש לול תרנגולות ומאז שאני קטנה אני עוזרת לו לאסוף ביצים ולטפל בתרנגולות, הייתי מבקרת הרבה פעמים בפינות חי וגני חיות. מאז שאני קטנה היו לי הרבה חוויות טובות ופחות טובות הקשורות לבעלי חיים, זה מה שקירב אותי לנושא של הפרויקט וגרם לי לרצות להיות חלק ממנו.

הפרויקט שלנו מתמקד יותר בנושא של היחס של בני האדם כלפי בעלי החיים.

אני חושבת שהיחס של בני האדם כלפי בעלי החיים הוא חשוב מאוד כי הוא יכול לשנות את חייהם של בעלי החיים מקצה לקצה לטובה או לרעה. כיום לדעתי יש צורך בשינוי גדול בנושא זה, אני חושבת שישנם הרבה אנשים אשר מתנהגים בצורה הפוגעת בבעלי החיים ויש לפעול על מנת לשנות את התנהגות זו על מנת לעזור לבעלי החיים.

אחת המטרות שלי בעצם היותי חלק מפרויקט זה הוא לגרום לשינוי ביחס הזה של בני האדם ולשפר את איכות חייהם של בעלי החיים.

מבוא

הנושא של הפרויקט הוא בעלי חיים בכלל והיחס של האדם כלפי בעלי החיים בפרט.

ישנם לא מעט אנשים שלא שמים לב לפגיעה שיש כיום בבעלי החיים, אנשים שחושבים שאם הם לא רואים את הפגיעה בעיניים שלהם אז הפגיעה לא קיימת או שהפגיעה לא גדולה. דבר זה הופך את בני האדם לשאננים בנושא ולכן אין שינוי חיובי גדול בחייהם של בעלי החיים. המטרה של הפרויקט שלנו הוא לעורר את המודעות של אנשים אלו לגבי נושא זה ולגרום לשינוי חיובי יותר גדול בחייהם של בעלי החיים.

בפרויקט התעסקנו במספר נושאים אשר גורמים לפגיעה בבעל החיים אשר ניתן לשנות. אחד הנושאים הוא ניסויים בבעלי חיים - מוצרים מסוימים שאנשים קונים היום נוסו על בעלי חיים דבר זה גורם לפגיעה פיזית של בעלי החיים. בשביל לשנות את מצב זה אנשים צריכים להבין את הפגיעה אשר בעלי החיים עוברים על מנת לייצר את המוצרים שהם קונים. ובעקבות כך להפסיק או להפחית לקנות מוצרים אלו. נושא נוסף הוא הסיבות להתעללות בבעלי חיים. רצינו להבין את הסיבות לפגיעה הישירה בבעלי החיים ובכך לנסות להפחית את הפגיעה זו בבעלי החיים. התעסקנו גם בצמחונות והטבעונות, שאלנו אנשים שהם צמחונים וטבעונים דברים הקשורים לאורח חיים זה. בכך שראיינו אותם רצינו להראות את האנשים שמודעים קצת יותר למצב הקיים של בעלי החיים ושינו את אורח החיים שלהם כדי להפחית את הפגיעה של בעלי החיים בעקבות תעשיית הבשר, החלב והביצים. התעסקנו בנושאים נוספים כמו תעשיית הבשר והחלב, קנייה של חיות במקום אימוץ וההשפעה של השינויים של הסביבה על חייהם של בעלי החיים. באמצעות דברים אלו רצינו להראות את הפגיעה הקיימת על מנת להקטין אותה.

באמצעות התעסקות בנושאים אלו רצינו להראות את סוגי הפגיעה השונים בבעלי החיים, את הסיבות לקיומן ואת האנשים המודעים קצת יותר מאחרים למצב הקיים של בעלי החיים. ובכך לגרום להפחתת הפגיעה בהם.

לא הכל רע ישנם דברים טובים - פרות, צמחונות וטבעונות (מסקנות).

סקירת ספרות

סקירת ספרות בנושא: יחס שגוי לבעלי חיים. הבעיה הנבדקת: התייחסות בני האדם לבעלי החיים.

הסקירה מבוססת על החוק להתעללות בבעלי חיים ועל כתבות מאתר אנימלס לזכויות בעלי חיים.

היחס השגוי לבעלי החיים שכיח בתעשיית החיות כולה, הדבר לא נמצא רק בתעשייה אלא גם בחיי היומיום של כולנו בהיבטים שונים. בנוסף, מצבים חריפים יותר של היחס השגוי אף מתבטאים בהתעללות ישירה לחיות מחמד ולעיתים לחיות משק.

החוק הבסיסי נגד התעללות בבעלי חיים נחקק ביוזמת חבר-הכנסת אברהם פורז בשנת 1994 ומאז נוספו לו סעיפים רבים.

כיום החוק נגד התעללות בבעלי חיים מכיל בתוכו סעיפים רבים כדי לכסות את כל המקרים של התעללות בבעלי חיים - חיות משק וחיות בית. עיקריו של החוק נמצא בתתי הסעיפים הבאים:

"לא יענה אדם בעל חיים, לא יתאכזר אליו ולא יתעלל בו בדרך כלשהי."(סעיף 2, תת סעיף א')

"לא יעביד אדם בעל חיים שאינו מסוגל לעבוד עקב מצבו הגופני.'' ( סעיף 3, תת סעיף א')

"לא יעביד אדם בעל חיים עד כדי אפיסת כוחות." (סעיף 3, תת סעיף ב')

במהלך השנים האבולוציה התקדמה ואיתה התפתחו חיות המשק בצורת תגמול; המסתגלים, הסקרנים, הדואגים למזונם, יחסי הורה-צאצא. התערבות האדם בטיפול בחיות המשק הביאה לפער בין ההרגלים של חיות המשק לבין המציאות, בה הם חיים בתנאי קיצון: לבני האדם יש כוח ואפשרות למקם את החיה בין סורגים צפופים, בהפרדה מהצאצאים והזנה מיידית ללא חיפוש והשגת האוכל.

האדם עשוי לטעון שהתנאים אותם הוא מעניק לחיות המשק מספקים את כל צרכיהן: הוא אמנם יהייה צודק מבחינת מאמצי ההישרדות הפחותים בשל סיפוק כללי, אך הסבל שנגרם לחיות בשל ההתנוונות ולקיחת היכולת שלהן להתנהגות טבעית לא מקבל מענה בתהליך האבולוציוני.

עמותת "חימשק" פועלת במטרה לשפר את תנאי חייהם של בעלי חיים בכלל, ובעלי חיים חקלאיים בפרט,

להביא למודעות הציבור את הצורך בשיפור רווחת חיות המשק, לחנך את הנוער ליחס הוגן כלפי בעלי חיים ולהביא לחקיקת חוקים ותקנות, אשר יבטיחו תנאים הוגנים לבעלי החיים.

מחקרם של אוניברסיטת בר אילן מתאר כי אורח חייהן הטבעי של התרנגולות הוא בלהקות קטנות שבהן כל פרט יודע את מקומו ומזהה את חברי הלהקה האחרים. התרנגולות נהנות מאמבטיות חול, התרוצצות בחצר והתעופפות. הן מטילות את הביצים בפרטיות בקינים שהן הקימו. אורח חיים זה לא קיים בלולים תעשייתים הן נכלאות בצפיפות (השטח המוקצב לכל תרנגולת הוא כגודל התרנגולת עצמה).

בכלובים אלו התרנגולות אינן יכולות לזוז ולפרוש את כנפיהן; הן עומדות על רשת ברזל אשר גורמת לעיתים קרובות לפציעות ולעיוותים ברגליהן. בעת הטלת הביצים בלולים תעשייתים אין לתרנגולות פרטיות, דבר המתואר ע"י הזואולוג קונרד לורנץ כעינוי הקשה ביותר בעבור התרנגולות.

הצפיפות הקשה והמתח גורמים לתרנגולות לנקר את נוצותיהן או את חברותיהן לתא. כדי למנוע זאת נהוג לקטום את מקורן עוד בהיותן אפרוחיות. הקיטום נעשה על ידי מכשיר דמוי גיליוטינה, בעלת להבים מלובנים. התהליך גורם לאפרוחיות כאב עז וממושך.

ישנן גם הבהמות בתעשיית חיות המשק.

חלק נכבד מתעשיית המזון העולמית מתרכז בתעשיית החלב; מעדנים, גבינות, חלב ומוצריו ועוד.

בשביל לייצר את כל אלה נזדקקות פרות המספקות את המשאב - חלב, והן נמצאות ברפתות שמחזיקות אותן ונמצאות בחליבה לצורך המזון של האדם.

ברפתות נמצאות פרות רבות במרחבים לא גדולים, דבר שלא נעים להן ואף מסכן אותן.

לפי מחקר על רווחת חיות המשק בכלל והפרות בפרט היא נושא מעט חבוי, אך בעידן בו המודעות לאיכות המזון מתגברת והולכת ישנו רצון לאוכל בריא יותר, מה שמתחיל בבריאות ובטיחות המזון - הפרות, במקרה הספציפי הזה.

אנשים רבים מוטרדים מאופן החזקת בעליי החיים המיועדים לתעשיית המזון, במיוחד כשהם יודעים שחיות משק הוכרו כישויות היכולות לחוות סבל וגם הנאה. בעקבות הכרה זו הוסדרה חקיקה בעולם ובארץ המגנה על החיות מחווית כאב וסבל שהם לא צריכים לחוות במסגרת חייהן כחיות המיועדות למזון, אך בפועל ההגנה והאכיפה לא קורית כפי שהיו באמת רוצים בשביל החיות.

ישנו רצון להתדיין על הסיבות הגורמות לחיות משק תחושת כאב ואי נוחות תוך בדיקה ואבחון של מצבי מצוקה בשילוב טכנולוגיות חדשות.

כשהחיות סובלות מתחושות לא נעימות, מיצוי הפוטנציאל שלהן יורד.

הכאב נגרם לעיתים ממחלות (כגון דלקת רחם, עטין, צליעות והפרעות עיכול) או פעולות משק שלא מבוצעות כראוי (סימון הפרות, הסרת קרניים, המלטות וחיסונים).

בעת הימצאות הפרות בעדר הן נוטות להסתיר את הכאב ואת החולשה, זאת יחד עם השונות בין פרט לפרט ברפת מקשה להתייחסות מלאה ונראות של הקושי, המצוקה ואי הנוחות של הפרות.

חלק נכבד בתעשיית המזון הוא בשר.

המתת בעלי חיים למטרות אכילה מקובלת על הרוב בחברה הגלובלית, חברה זו אחראית להבטיח כי התהליך לא יגרום כאב, פציעה, מצוקה או סבל שלא לצורך.
לפי מחקר שנעשה כחלק מצער בעלי חיים התגלה כי השיח על רווחת בעלי חיים בזמן השחיטה התמקד בשיטת ההמתה. אבל, מנקודת המבט של בעל החיים, המוות עשוי להיות רק האחרון בסדרה של אירועים מלחיצים לא פחות ואף יותר, כמו הובלה אל בית המטבחיים, פריקה לסביבה חדשה, בדיקה וריסון.

העקרונות הבסיסיים שיש להקפיד עליהם להבטחת מוות טוב הם:

-שיטות נהיגה ומתקנים הממזערים את רמת הסטרס של החיה

-סגל עובדים מיומן ואכפתי, שעבר הכשרה נאותה

-ציוד הולם ותקין המתאים למטרה שלשמה הוא משמש

-תהליך יעיל הגורם לאבדן הכרה וכושר חישה מיידיים,

או תהליך הגורם לאבדן הכרה ללא מצוקה באופן המבטיח כי החיה לא תתעורר ממצב זה עד מותה.

ישנם שני סוגי שחיטה, שחיטה עם הימום מקדים ושחיטה ללא הימום מקדים.

שחיטה עם הימום מתבצעת עם אקדח הימום שמוציא את החיה מהכרה למשך 20 שניות ועל כן השחיטה חייבת להתבצע מייד לאחר ההימום כדי שבעל החיים לא יתעורר באמצע ויחווה סבל מיותר.

שחיטה ללא הימום מקדים מתבצעת עם סכין ארוכה וחדה מאוד. לרוב המוות נגרם מאיבוד הדם של החיה תוך כדי שהיא נמצאת בהכרה מלאה.

שחיטה זו היא הפחות מועדפת מבחינת רווחת החיה מכיוון שהחיה נמצאת בהכרה למשך זמן ארוך יותר ושואפת דם לתוך קנה הנשימה ודרכי הנשימה, זה פוגע ברווחת החיה בגלל שתחושת הדם הזורם לתוך מערכת הנשימה גורמת למצוקה רבה.

"שר החקלאות ופיתוח הכפר, לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה, יקבע הוראות לעניין דרכים שבהן תפעל המדינה לצמצום ההתרבות של בעלי חיים משוטטים; בלי לגרוע מהוראות כל דין, תקציב למימון פעולות לפי סעיף זה לא ישמש לשם המתת בעלי חיים." (סעיף 14א, תת סעיף א')

חתולי רחוב בהגדרתם הם חתולים החיים בסביבת האדם, בעיר או ביישוב, אין להם בעלים והם ניזונים בעיקר מאשפת האדם.

לפי דוח מבקר המדינה, הטיפול בחתולי הרחוב מבוצע על ידי השירות הוטרינרי העירוני, כאשר הם דואגים גם להזנת החתולים וגם לטיפולים רפואיים להם החתולים זקוקים.

הטיפולים בחתולי הרחוב יתבצעו כאשר החתול כבר פגוע (הן זאת בעקבות מחלה והן זאת בעקבות פציעה על ידי עצם אחר), כאשר נשקפת סכנה בריאותית לחתול והטיפול ימנע את הפגיעה העתידית. בנוסף כאשר חתולי הרחוב יהוו מטרד לסביבה האנושית, העיריות יהיו רשאיות להרחיקם מאותה סביבה.

לאחר שחתול רחוב עובר טיפול רפואי הוא לא יועבר ישירות חזרה אל הרחוב: כמו כל בעל חיים אחר אשר נוכח לאחר התערבות רפואית, גם חתולי הרחוב אינם כשירים דים בשביל חזרה אל השגרה. לכן הם מועברים לאדם פרטי אשר ידאג להם לזמן קצוב ולאחר מכן מוחזרים אל סביבתם הקודמת או מועברים אל עמותה הפועלת בשביל החיות.

גם כאשר חתולי הרחוב בריאים והתנהגותם תקינה, הם לא נשארים אחרים על עצמם. אומנם, חתולי הרחוב בהגדרתם, ניזונים מאשפת האדם, אך האם זה ורק זה משביע אותם? השירות הוטרינרי העירוני דואג לקבוע תחנות האכלה מסודרות ברחבי העיר השונים כאשר ביצוע פעולת ההאכלה לא מפריע לתושבים ולשגרה באותו אזור.

נקודות האכלה משמשות לסימון החתולים וכך העיריה נשארת מודעת להתקיימותם ולפעילותם.

לפי מחקר של השירותים הווטרינריים, השירות הוטרינרי מחויב לעקר ולסרס כל חתול ולעקר כל חתולת רחוב חדשים אשר מגיעים לנקודת האכלה, ולאחר סירוסם ועיקורם יש לסמן אותם (לבצע חתך קטן באוזן שלהם). וכל זאת בשביל למנוע את התרבותם המהירה והמופרזת אשר פוגעת בסביבה האנושית ובבריאות של אותן חתולות רחוב ממליטות.

"לא ייערך ניסוי לבדיקת מוצרי קוסמטיקה, שאינם לצורכי בריאות, ולחומרי ניקוי." (חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), סעיף 10)

ניסויים בבעלי חיים היא תופעה שכיחה בארץ ובכלל בכל מקום - מחקרים בבעלי חיים במעבדות, כולל ניתוחים ללא הרדמה, גרימת מחלות קשות, הרעבה, חישמול, הטלת מומים ועוד. המדענים שעוסקים בנושא חלוקים בדעתם על יעילות הניסויים. הניסויים נבדקים על מינים שרחוקים מהאדם מבחינה ביולוגית וכביכול לא יעילים, אך עדיין ממשיכים לבצע את הניסויים.

מתוך דו"ח מבקר המדינה ישנם 70 עמודים העוסקים בביקורת חריפה על המועצה לניסויים בבעלי-חיים, הגוף המופקד על הפיקוח על ניסויים בבעלי-חיים בישראל. המועצה הוקמה במטרה לצמצם את הניסויים בבעלי-חיים ולעודד שימוש בשיטות מחקר חלופיות. בפועל, המועצה אינה עושה כמעט דבר כדי למלא את התפקיד המוצהר שלה, ומאשרת ניסויים בתנאים ספציפים.

בעקבות החוק האוסר על הניסוים בבע"ח, והאישורים המתמשכים בכל זאת של המועצה לניסויים בבעלי-חיים, חברות קוסמטיקה המתנגדות לניסויים, החלו להטביע על גב מוצריהן סימון של ארנב (ציור מופשט של ארנב) אשר מסמל כי המוצר לא נוסה כלל על בע"ח.

"נוכח הממונה או רופא וטרינר עובד ציבור שהמנהל הסמיכו לכך, כי בעל חיים חולה או סובל, ואינו מקבל טיפול רפואי הולם, רשאים הם להעבירו למתקן מוגן או לצוות על המתתו, הכל לפי מצבו הרפואי." (סעיף 13, תת סעיף א')

"המתת בעל חיים תבוצע תוך מניעת סבל מיותר והבעלים או המחזיק ישאו בהוצאות ההמתה." (סעיף 13, תת סעיף ב')

מתוך מחקר של השירותים הוטרינריים, כל עיר אחראית על ההסגרים והמתת בעלי החיים שבתחומי העיר. הם אחראים ברמה הארצית על מניעת מחלות המשותפות לבעלי חיי ולבני אדם , כמו מחלת הכלבת.

בדוחו של מבקר המדינה נמצא כי הווטרינרים שפועלים בתחומם של כמה רשויות מקומיות במעמד של וטרינר רשות לא מונו על יד כחוק, ועל כן הטיפול שהם נותנים לכלבים וחתולים בתחומם אינו חוקי.

ישנם שני סוגי הסגרים, הסגרים מבודדים לצורך תצפיות על בעלי חיים שחשודים בכלבת והסגרים להסדרת הפיקוח על כלבים, ומיועדות להסגרת כלבים משוטטים.

בבדיקת מבקר המדינה קיים מחסור בתחנות הסגר ברחבי הארץ ולכן ההסגרים מלאים עד אפס מקום ופוגעים ברווחתם של בעלי החיים. הקמתן של תחנות הסגר רשותיות נעשתה ללא תכנון כולל ולכן גם אין טיפול הולם בחיות. הבדיקה העלתה כי רק חלק מהרשויות המקומיות הקצו תקציב מיוחד להקמת תחנות הסגר רשותיות, וכי מרבית לא הקימו כלל תחנות כאלה. בבדיקה הועלה כי חלק מתחנות ההסגר הרשותיות אינן עומדות בתנאי שנקבעו בתקנות צער בעלי חיי (הגנה על בעלי חיים) (החזקה שלא לצרכי חקלאיים),והן אינן ראויות להחזקת בעלי חיים.

ישנה המתה של חתולי רחוב ובעלי חיים נוספים על ידי רשויות מקומיות ברחבי הארץ, הגבילו בשלב מסויים את ההמתה של בעלי החיים אך עקב תלונות וחוסר עמידה בנהלים שהציבו לעצמם נתנו יד חופשית יותר לרשויות המקומיות בהמתת חתולים. נאמר בנוהל שהמתתם של חיות יבוצע אם וכאשר הם מהווים סכנה בריאותית לאדם, או כשהם גורמים למטרד שמוצא את ביטויו בתלונות אזרחים אל הרשות המקומית.

אך הדבר נאכף ומבוקר לעיתים רחוקות.

הדוח חושף התנהלות לקויה של רשויות מקומיות רבות באופן טיפולן בכלבים ובחתולי רחוב שבתחומן, והיעדר פיקוח סדור של השירותים הווטרינריים על פעולות הרשויות המקומיות בתחום זה.

בשנים האחרונות מגמת הצמחונות הולכת ותופסת תאוצה בקרב הציבור הרחב בכלל ובקרב מתבגרים בפרט. צמחונות הוא סגנון אכילה המבוסס על מזון שמקורו מהצומח, אך ישנם סוגים של צמחונים - כאלה שאוכלים דגים ומזון שמקורו מהצומח ולא אוכלים בשר וכאלה שנקראים (Semi Vegetarian) שאוכלים רק מזון שמקורו מהצומח אבל אוכלים פעם/פעמיים בשבוע בשר.

ישנה מגמה המקבילה לצמחונות והיא הטבעונות, בה האכילה מבוססת גם על מזון שמקורו בצומח אך הם בניגוד לצמחונים לא אוכלים ביצים וחלב. קיימים סוגים נוספים של טבעונים- כאלה שאוכלים מזון שמקורו בצומח וביצים אך לא שותים חלב, כאלה שאוכלים מזון שמקורו בצומח ושותים חלב אך לא אוכלים ביצים.

על פי סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומלב"ם (2010) שבדק את הסיבות לבחירה בצמחונות או בטבעונות, נמצא כי 38.7% מכלל הנשאלים בחרו בצמחונות או בטבעונות מסיבות אידיאולוגיות, 36.2% מכלל הנשאלים בחרו בכך בשל סיבות העדפות טעם, 17.1% מכלל הנשאלים בחרו בכך מסיבות בריאותיות ו - 8.4% בחרו בכך מסיבות אחרות.

בסקר זה מצאו גם כי 2.6% מכלל האוכלוסייה בישראל הם טבעונים או צמחונים, בנוסף מצאו כי 1.6% מהגברים בישראל ו4% מהנשים בישראל טבעונים או צמחונים.

האדם אחראי לא רק על החיות שבסביבתו אלא גם על האקלים.
ליאור ממון מתארת במחקרה כי דובי הקוטב בדרך להרעבה המונית.
ממש כמו שהקטבים משמשים כמעבדה מואצת לשינויי אקלים סביבתיים גלובליים, כך דובי הקוטב שמוגדרים כיום כפגיעים על ידי ה-IUCN (International Union for Conservation of Nature) עלולים לחוות תהליך מואץ של דעיכה והידרדרות בעקבות הפגיעה וההצטמצמות של בית הגידול הטבעי והבלעדי שלהם. דובי הקוטב נמצאים בראש מארג המזון, ללא כל אויב טבעי, מלבד כמובן האדם והשפעתו על האקלים. החוג הארקטי משמש כבית הגידול הבלעדי שלהם, והם לרוב חווים בגוף ראשון ובזמן אמת את השפעת עליית מפלס מי הים, הטמפרטורות המתחממות והקרח הימי הנמס.
אמנם, דובי הקוטב פיתחו במהלך האבולוציה מנגנוני הישרדות מתוחכמים המאפשרים להם להתקיים בתנאים קיצוניים, אך הם הפכו לתלויים לחסדי הקרח המפשיר והקופא לצורך הישרדותם, וכך לפגיעים יותר בהשוואה ליונקים אחרים המסוגלים להתקיים בתנאי אקלים מגוונים.
תקופות קפיאת הקרח הן חלון ההזדמנות של דובי הקוטב לצוד ו״להכין את גופם לקיץ״, שאותו הם מבלים על היבשה, רחוק מחטיפי כלבי הים שלהם. כלבי הים הם שחיינים טובים בהרבה, ולדובים סיכוי נמוך לתפוס אותם כשהגישה אליהם לא נוחה. שינוי האקלים גורם לקרח הימי להפשיר ולסגת מוקדם יותר באביב ולקפוא מאוחר יותר בחורף, כך שתקופות הצום הקיציות של דובי הקוטב הולכות ומתארכות משנה לשנה, יותר ממה שהם רגילים או מסוגלים לו.
לפי אתר "science" על מנת לשרוד, דובת קוטב ממוצעת צריכה לצרוך מינימום של 12 אלף קלוריות ביום (שאותן אמור לספק לה כלב ים בוגר בגודל בינוני פעם ב-10 ימים, או שלושה כלבי ים מתבגרים או 20 גורי כלבלבי ים קטנטנים ורכים, או 220 ביג-מאקים בסניף ״מקדונלדס אלסקה״ הקרוב). עם זאת, ירידה של כ-14 אחוז בכיסוי הקרח הימי בתוך עשור הופכת את כלבי הים לקשים יותר להשגה. במהלך המחקר, הדובות שהצליחו לצוד כלבי ים שמרו על משקלן, אך יותר ממחצית הדובות הנותרות, שנאלצו להתקיים על שיירים, איבדו עד כעשירית ממשקלן הכולל.

:סיכום

הפרויקט שלנו מדבר על תופעה כואבת שאופפת את כדור הארץ מאז תחיית בני האדם - התעללות ויחס שגוי לבעלי חיים על ידי האדם. התעללות בבעלי חיים מתקיימת גם מחוץ לתעשיית המזון והעבדת חיות - בחיי היום-יום של כולנו, כשזה מגיע לחיות רחוב, משק, ואפילו חיות מחמד.
החוק כולל סעיפים רבים בנוגע להתעללות בבעלי חיים, חיות משק וחיות מחמד כאחד. עיקריו של החוק הם:

"לא יענה אדם בעל חיים, לא יתאכזר אליו ולא יתעלל בו בדרך כלשהי."(סעיף 2, תת סעיף א')

"לא יעביד אדם בעל חיים שאינו מסוגל לעבוד עקב מצבו הגופני.'' ( סעיף 3, תת סעיף א')

"לא יעביד אדם בעל חיים עד כדי אפיסת כוחות." (סעיף 3, תת סעיף ב')

התערבות האדם בטיפול בחיות המשק הביאה לפער בין ההרגלים של חיות המשק לבין המציאות, בה הם חיים בתנאי קיצון: לבני האדם יש כוח ואפשרות למקם את החיה בין סורגים צפופים, בהפרדה מהצאצאים והזנה מיידית ללא חיפוש והשגת האוכל.

הסבל שנגרם לחיות בשל ההתנוונות ולקיחת היכולת שלהן להתנהגות טבעית לא מקבל מענה בתהליך האבולוציוני.

עמותת "חימשק" פועלת במטרה לשפר את תנאי חייהם של בעלי חיים בכלל, ובעלי חיים חקלאיים בפרט, ולהביא לחקיקת חוקים ותקנות, אשר יבטיחו תנאים הוגנים לבעלי החיים.

מחקרם של אוניברסיטת בר אילן מתאר את אורח חיהן של התרנגולות כפי שאמור להיות לעומת מה שקורה בפועל. בטבע החופשי, התרנגולות נהנות מאמבטיות חול, התרוצצות בחצר והתעופפות. הן מטילות את הביצים בפרטיות בקינים שהן הקימו. אורח חיים זה לא קיים בלולים תעשייתים בהם הן נכלאות בצפיפות וללא פרטיות, דבר המתואר ע"י הזואולוג קונרד לורנץ כעינוי הקשה ביותר בעבור התרנגולות.

בנוסף לתרנגולות, חלק נכבד מתעשיית המזון העולמית מתרכז בבהמות ובחלב שהן מייצרות; מעדנים, גבינות, חלב ומוצריו ועוד.

אנשים רבים מוטרדים מאופן החזקת בעליי החיים המיועדים לתעשיית המזון. בעקבות הכרה זו הוסדרה חקיקה בעולם ובארץ המגנה על החיות מחווית כאב וסבל שהם לא צריכים לחוות במסגרת חייהן כחיות המיועדות למזון, אך בפועל ההגנה והאכיפה לא קורית כפי שהיו באמת רוצים בשביל החיות.

כשהחיות סובלות מתחושות לא נעימות, מיצוי הפוטנציאל שלהן יורד.

בנוסף לחלב, בהמות רבות משמשות גם כחלק מתעשיית הבשר.
לפי מחקר שנעשה כחלק מצער בעלי חיים התגלה כי השיח על רווחת בעלי חיים בזמן השחיטה התמקד בשיטת ההמתה. אבל, המוות עשוי להיות רק האחרון בסדרה של אירועים מלחיצים לא פחות ואף יותר, כמו הובלה אל בית המטבחיים, פריקה לסביבה חדשה, בדיקה וריסון.

ישנם עקרונות בסיסיים שיש להקפיד עליהם להבטחת מוות טוב, כמו סגל עובדים מיומן ואכפתי, שעבר הכשרה נאותה וציוד הולם ותקין המתאים למטרה שלשמה הוא משמש.

דרכים מקובלות למוות של בעלי חיים בתעשייה הן שחיטה עם הימום מקדים ושחיטה ללא הימום מקדים.

שחיטה ללא הימום מקדים מתבצעת עם סכין ארוכה וחדה מאוד. לרוב המוות נגרם מאיבוד הדם של החיה תוך כדי שהיא נמצאת בהכרה מלאה - שחיטה זו היא הפחות מועדפת מבחינת רווחת החיה מכיוון שהחיה נמצאת בהכרה למשך זמן ארוך יותר ושואפת דם לתוך קנה הנשימה ודרכי הנשימה, דבר הגורם למצוקה רבה.

סוג נוסף של יחס שגוי לבעלי חיים מתבטא אצל חתולי רחוב. בהגדרתם, חתולי רחוב הם חתולים החיים בסביבת האדם, בעיר או ביישוב, אין להם בעלים והם ניזונים בעיקר מאשפת האדם.

הטיפולים בחתולי הרחוב יתבצעו כאשר החתול כבר פגוע, כאשר נשקפת סכנה בריאותית לחתול והטיפול ימנע את הפגיעה העתידית. לאחר שחתול רחוב עובר טיפול רפואי הוא יועבר לאדם פרטי אשר ידאג להם לזמן קצוב ולאחר מכן מוחזר אל סביבתו הקודמת או אל עמותה הפועלת בשביל החיות.

השירות הוטרינרי העירוני דואג לקבוע תחנות האכלה מסודרות ברחבי העיר השונים כאשר ביצוע פעולת ההאכלה לא מפריע לתושבים ולשגרה באותו אזור.

השירות הוטרינרי מחויב לעקר ולסרס כל חתול ולעקר כל חתולת רחוב חדשים אשר מגיעים לנקודת האכלה, וכל זאת בשביל למנוע את התרבותם המהירה והמופרזת אשר פוגעת בסביבה האנושית ובבריאות של אותן חתולות רחוב ממליטות.

אחת מהדרכים הבולטות יותר לתעללות בבעלי חיים היא ניסויים בבעלי חיים. תופעה זו היא תופעה שכיחה בכל מקום בעולם וכוללית מחקרים בבעלי חיים במעבדות, כולל ניתוחים ללא הרדמה, גרימת מחלות קשות, הרעבה, חישמול, הטלת מומים ועוד. הניסויים נבדקים על מינים שרחוקים מהאדם מבחינה ביולוגית וכביכול לא יעילים, אך עדיין ממשיכים לבצע את הניסויים.

ההסגרים והמתת בעלי החיים הן גם סוג של התעללות בבעלי חיים. מתוך מחקר של השירותים הוטרינריים, כל עיר אחראית על ההסגרים והמתת בעלי החיים שבתחומיה.

ישנם שני סוגי הסגרים, הסגרים מבודדים לצורך תצפיות על בעלי חיים שחשודים בכלבת והסגרים להסדרת הפיקוח על כלבים, ומיועדות לכלבים משוטטים.

ישנה המתה של חתולי רחוב ובעלי חיים נוספים על ידי רשויות מקומיות ברחבי הארץ. הגבילו בשלב מסויים את ההמתה של בעלי החיים אך עקב תלונות וחוסר עמידה בנהלים שהציבו לעצמם, נתנו יד חופשית יותר לרשויות המקומיות בהמתתם. נאמר בנוהל שהמתתם של חיות יבוצע אם וכאשר הם מהווים סכנה בריאותית לאדם, או כשהם גורמים למטרד שמוצא את ביטויו בתלונות אזרחים אל הרשות המקומית.

אך הדבר נאכף ומבוקר לעיתים רחוקות.

בשנים האחרונות מגמת הצמחונות הולכת ותופסת תאוצה בקרב הציבור הרחב בכלל ובקרב מתבגרים בפרט. צמחונות הוא סגנון אכילה המבוסס על מזון שמקורו מהצומח, ישנה מגמה המקבילה לצמחונות והיא הטבעונות, בה האכילה מבוססת גם על מזון שמקורו בצומח אך הם בניגוד לצמחונים לא אוכלים ביצים וחלב. על פי סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומלב"ם (2010) שבדק את הסיבות לבחירה בצמחונות או בטבעונות, נמצא כי 2.6% מכלל האוכלוסייה בישראל הם טבעונים או צמחונים, מתוכם, 38.7% בחרו בצמחונות או טבעונות מסיבות אידיאולוגיות, 36.2% מכלל הנשאלים בחרו בכך בשל סיבות העדפות טעם, 17.1% מכלל הנשאלים בחרו בכך מסיבות בריאותיות ו - 8.4% בחרו בכך מסיבות אחרות.

האדם אחראי לא רק על החיות שבסביבתו אלא גם על האקלים.
ממש כמו שהקטבים משמשים כמעבדה מואצת לשינויי אקלים סביבתיים גלובליים, כך דובי הקוטב שמוגדרים כיום כפגיעים על ידי ה-IUCN (International Union for Conservation of Nature) עלולים לחוות תהליך מואץ של דעיכה והידרדרות בעקבות הפגיעה וההצטמצמות של בית הגידול הטבעי והבלעדי שלהם. הם לרוב חווים בגוף ראשון ובזמן אמת את השפעת עליית מפלס מי הים, הטמפרטורות המתחממות והקרח הימי הנמס.
אמנם, דובי הקוטב פיתחו במהלך האבולוציה מנגנוני הישרדות מתוחכמים המאפשרים להם להתקיים בתנאים קיצוניים, אך הם הפכו לתלויים לחסדי הקרח המפשיר והקופא לצורך הישרדותם, וכך לפגיעים יותר בהשוואה ליונקים אחרים המסוגלים להתקיים בתנאי אקלים מגוונים.

שינוי האקלים גורם לקרח הימי להפשיר ולסגת מוקדם יותר באביב ולקפוא מאוחר יותר בחורף, כך שתקופות הצום הקיציות של דובי הקוטב הולכות ומתארכות משנה לשנה, יותר ממה שהם רגילים או מסוגלים לו.
כלבי הים הם שחיינים טובים בהרבה, ולכן לדובים סיכוי נמוך לתפוס אותם כשהגישה אליהם לא נוחה.
לפי אתר "science" על מנת לשרוד, דובת קוטב ממוצעת צריכה לצרוך מינימום של 12 אלף קלוריות ביום, עם זאת, ירידה של כ-14 אחוז בכיסוי הקרח הימי בתוך עשור הופכת את כלבי הים לקשים יותר להשגה, מה שגורם לירידה משמעותית מאוד במשקלם של דובי הקוטב.

דיון ומסקנות

הבעיה שהתעסקנו בה בפרויקט היא ההתייחסות של בני האדם כלפי בעלי החיים. במהלך הפרויקט חקרנו את בעיה זו באמצעות מספר דרכים שגרמו לנו להבין את נושא זה יותר לעומק. ניתן להבין מסקירת הספרות שהפרות שמשתמשים בהן לתעשיית הבשר נאלצות לעבור תהליך קשה לפני השחיטה שלהן הכולל הובלה אל בית המטבחיים, פריקה לסביבה חדשה, בדיקה וריסון. אך בנוסף, גם למדנו שמנסים לבצע שיטות שחיטה שיגרמו לפרות הכי פחות סבל. מהביקור שעשינו ברפת הופתעתי לגלות שהחיים טיפה יותר טובים משחשבתי, הרפת למרות הריח שלה מעניקה לפרות המשמשות לחלב סביבת המחייה הגורמת לכך שהן יחיו למשך יותר זמן מאשר שהן היו חיות בטבע. בנושא של ניסויים בבעלי חיים למדתי דברים חדשים בעיקר מסקירת הספרות, הבנתי שישנו גוף קיים שתפקידו לצמצם את הניסויים בבעלי חיים ולעודד שימוש בשיטות מחקר חלופיות. אך בפועל הם לא עושים כמעט דבר והם עדיין מאשרים ניסויים בתנאים ספציפיים. בעקבות כך מבקר המדינה כתב דו"ח העוסק בביקורת חריפה על גוף זה. בנושא של תופעת הצמחונות הטבעונות למדתי מסקירת הספרות שישנו מגוון רחב של צמחונים וטבעונים. בנוסף למדתי מהמשאל רחוב ומסקירת הספרות שישנם הרבה אנשים שבחרו בסוג חיים זה לא מסיבות אידיאולוגיות אלא מסיבות של העדפת טעם. מהנושא של ההתחממות הגלובלית הגעתי למסקנה שהמצב הקיים ימשיך להתדרדר אם לא נתחיל לשנות את ההתנהגות שלנו. בנוסף הבנתי שישנם אנשים החושבים שכבר אי אפשר להקטין את הפגיעה הקיימת, ושאי אפשר להפסיק לגמרי את ההתחממות הגלובלית הקיימת כיום. לעומת יש אנשים החושבים שעדיין אפשר לשפר את המצב הקיים.

טור דעה

השפעתה של הקורונה על חייהם של בעלי החיים

הקורונה משפיעה על הרבה אספקטים בחיים שלנו, אבל עצרתם לרגע לחשוב איך היא משפיעה על דברים אחרים? למשל, איך היא משפיעה על בעלי החיים, או איך היא משפיעה על ההתנהגות שלנו כלפיהם?

על פי רשות החדשות הבריטית (sky news) הקורונה גורמת לאנשים רבים לזרוק את בעלי החיים שלהם לרחוב, הרבה בעלי חיים גוועים ברעב ואפילו מתים. אלו אירועים שקורים בגלל אנשים שלא יודעים איך להתנהג עם בעלי החיים בתקופה הזאת - הם מרוכזים בהשפעה של הקורונה עליהם ושוכחים שנמצאים איתם גם חבריהם החיות, אלו שככל הנראה בחרו לגדל בביתם ולהעניק להם חום ואהבה.

בשל הקורונה, אנשים נדרשים להיכנס לבידוד, דבר זה משפיע עוד יותר כאשר מדובר על אנשים שיש להם בעלי החיים. הכניסה של אנשים אלו לבידוד יכולה להוביל להזנחה של חיות המחמד. בשביל למנוע הזנחה במקרים אלו,משרד החקלאות ממליץ שתחילה כדאי לנסות לדאוג לכך שאדם אחר יטפל בחיית המחמד עד שיש אפשרות לחזור לשגרה. במידה וזה לא מתאפשר,וטרינרים ממליצים תמיד לשטוף את הידיים עם סבון ומים חמים לפני ואחרי שנוגעים בחיית המחמד. מה גם שיש לדאוג לאספקת מזון לחיות מחמד לתקופה ארוכה, כך שלא יצא מצב שלחיית המחמד לא יהיה את האוכל המתאים לה. בשביל להקפיד על היגיינה, יש לנקות את הצעצועים של חיית המחמד ולהימנע מנשיקות, ליקוקים או שיתוף אוכל עם חיות המחמד. דברים אלו יאפשרו לאנשים לשמור על הבריאות שלהם ושל חיות המחמד שלהם.

בעיה נוספת שנוצרה בעקבות נגיף הקורונה היא הטיולים מחוץ לבית עם בעלי החיים, בעיקר עם כלבים.

רבים האנשים שחוששים לצאת לטיול עם הכלבים שלהם, בשל הספק שהם או הכלבים ידבקו בקורונה.

ארגון הבריאות העולמי WHO וארגון הגג העולמי - הוטרינרי Wsava אומרים שחיות המחמד אינן בקבוצות סיכון ואינן מהוות סיכון. המקרה היחיד שבו נמצא כלב בהונג קונג כנשא של נגיף הקורונה הוא נחשד כדיגום שגוי. לכן אין ממה לחשוש כשיוצאים לטיול עם הכלב, אבל עדיין יש להימנע מהתקהלות של מספר כלבים ועדיף לעשות את הטיול באזור הקרוב לבית.

דוגמה למדינה שהחלה לפעול בעניין היא בריטניה, שם בשביל למנוע מקרים של הזנחה של חיות המחמד ,הוציאו הנחיות עבור בעלים של חיות מחמד שאובחנו עם הנגיף או שנדרשים להיות בבידוד. כמה מההנחיות שהם הוציאו הם להימנע מליקוקים ומשיתוף אוכל עם בעלי החיים.

הקורונה משפיעה לא רק עלינו אלא גם על בעלי החיים. אנו צריכים להתחיל לפעול למענם על מנת להגן גם עליהם.

:קישור לכתבה מצולמת

https://www.youtube.com/watch?v=w4qn4ky8R-o&t=62s

סיכום ומסקנות

לסיכום ישנו צורך לשנות את היחס של בני האדם כלפי בעלי החיים - אנשים רבים לוקחים את קיומם של בעלי החיים כמובן מאליו ומתנהגים בצורה שפוגעת בבעלי החיים מבלי לשים לב. למרות זאת, הגעתי גם למסקנה הפוכה - ישנם גם לא מעט אנשים המודעים לפגיעה הקיימת בבעלי החיים ומנסים לשנות את המצב באמצעות שינוי אורח החיים שלהם. אך השינוי שאנשים אלו עושים הוא לא גדול מספיק בשביל להפסיק או להגיע למינימום פגיעה בבעלי החיים, לכן יש צורך להעלות את המודעות בנושא. זו הייתה אחת מהמטרות שלנו בעשייה של פרויקט זה. בנוסף, הגעתי למסקנה שהפגיעה בבעלי החיים קיימת במספר רב של אופנים. היא קיימת בעקבות שינויים במזג האוויר כמו ההתחממות הגלובלית, בעקבות תעשיית הבשר חלב וביצים, בעקבות ההתעללות של בני האדם בבעלי החיים, בעקבות ניסויים בבעלי חיים ועוד.

הפרויקט שינה את דעתי לגבי הנושא, לפני הפרויקט הכרתי יותר את הצד הלא טוב של ההתייחסות של בני האדם כלפי בעלי החיים. אך, במהלך הפרויקט שיניתי את דעתי קצת מפני שיצא לי לפגוש ולקרוא על אנשים המנסים לשנות את המצב הקיים. דבר זה גרם לי להבין שיש מקום לתקווה בנושא הזה מה שלא חשבתי לפני הפרויקט.

ביבליוגרפיה

אוניברסיטת בר אילן, המרכז ללימודי יסוד ביהדות ע"ש הלנה ופאול שולמן. (אין תאריך). צער בעלי חיים - רצוי מול מצוי וכיצד לצמצם את הפער שבניהם.

אלינסון, ע. (אין תאריך). השטות שבצמחונות, הטעות שבטבעונות.

דנגלר, ר. (1 בפברואר 2018). דובי הקוטב גוועים וזו הסיבה לכך.

דוח מבקר המדינה. (אין תאריך). הטיפול בכלבי ובחתולי על ידי המחלקות הווטרינריות ברשויות המקומיות.

ד"ר אנדוולט, ר. (28 בדצמבר 2015). נייר עמדה למטפלים בנושא צמחונות וטבעונות בקרב מתבגרים ומבוגרים.

העמותה למען חיות משק. (אין תאריך). חימשק.

טאנר, ר. (8 בפברואר 2019). ניסויים רפואיים בבעלי חיים: מה עושים המדענים כדי להפחית או למנוע את הסבל?.

טשנר, נ. (19 בפברואר 2014). מגמת צמחונות וטבעונות בישראל

ממון, ל. (27 בפברואר 2018). המוות האיטי של דובי הקוטב.

משרד החקלאות ופיתוח הכפר, השירותים הווטרינריים ובריאות המקנה בית דגן. (6 במאי 2008). הטיפול בחתולי רחוב - הנחיות רענון בעקבות פס"ד בג"צ.

יחידות - צער בעלי חיים. (אין תאריך). שמירה על רווחת בקר וצאן בבית המטבחיים.