עבודה צמודת פרויקט
רונה גוברין
:הקדמה
אני רונה גוברין מכיתה י"ב-8 בבית הספר אורט גוטמן בנתניה, לומדת במגמת תקשורת מזה שלוש שנים.
בכיתה י"א ביצעתי את הפרויקטון שלי בנושא של התמכרות לטכנולוגיה שקרובה מאוד לליבי,
והשנה, בפרויקט הגמר, אני ועוד ארבע מחברותיי לכיתה הצטוותנו כקבוצה ובחרנו לבסוף בנושא יחס האדם לבעלי החיים.
מגיל קטן הייתי מחוברת להולכים על ארבע, בתור ילדה קטנה גידלתי ארנבים בבית, בהמשך אוגרים, כלבה (בזמן לא ארוך) ומזה ארבע שנים גרה איתנו חתולה מקסימה בשם ניקה, אותה אני מאוד אוהבת.
בתור ילדה נהגתי לבקר הרבה ברפתות ובפינות חי נעימות, אחי הקטן מאוד אהב בעלי חיים וגרם לי להתחבר אליהם עם הזמן. התקופה הכי משמעותית שלי עם בעלי חיים הייתה בזמן שגרו איתנו אוגרים, היו הרבה המלטות והמשכיות מאוד מיוחדת שגרמה לנו להבין אותם ולהנות מהשהות שלהם איתנו.
בעלי חיים חשובים לי ואני לא חושבת שבני האדם יכלו להתקיים בלעדיהם.
אני מאמינה בלב שלם שלבעלי החיים מגיעים חיים הוגנים ומיטיבים, בלא פגיעה או התעללות.
:מבוא
הפרויקט שלנו השנה מסתכל מנקודת מבט על יחסם של בני האנוש לבעלי החיים - בכל תעשיה שהיא, בחיי הבית והיומיום, בדאגה, באורחות חיים וגם במקומות הקשים יותר.
בעלי החיים הפכו לחלק מעט מובן מאליו מהמציאות של בני האדם. אם תשאלו אנשים על החלומות שלהם בתור ילדים סביר להניח שחלקם ידברו על אימוץ של חתול או של כלב, יספרו על בית עתידי עם משפחה וגורים בחצר או יסבירו כמה בעלי חיים חשובים להתפתחות של ילדים בשנותיהם הראשונות.
בפועל, מנסיבות כאלה ואחרות, נוצר מצב בו אנשים, לא בהכרח מרוע, מזלזלים בהתנהגות שלהם כלפי בעלי החיים ואף מתעללים בהם וגורמים להם לחוויות קשות מאוד.
ישנם מקרים רבים של זריקת גורי חתולים למדורות, נטישת כלבים עקב חופשה ארוכה/מעבר דירה וכדומה, אלימות פיזית למטרות שעשוע ועוד. וכל אלה בלי להזכיר את תעשייות המזון שמשתמשות בבעלי החיים בכמויות מסחריות, הניסויים שנעשים עליהם בתחומי הקוסמטיקה ועסקי הרכיבה על סוסים, פילים וכו'.
בתור נערות שמודעות לסביבה שלהן ומאמינות בשינוי, החלטנו להתמקד בכמה נושאים ספציפיים בתוך הפרויקט שלנו:
אורחות חיים צמחונים או טבעוניים - סיקרן אותנו מאוד לדעת כיצד אנשים מקדישים את הנעשה בצלחת שלהם לחיים של יצורים אחרים.
ניסויים בבעלי חיים - יצאנו במסר ברור המורה לאנשים להפסיק לקנות מוצרים שנוסו על בעלי חיים וגרמו להם סבל ואף מוות, ולעבור לשימוש במוצרים עם סימן הארנב שאומר שהם לא נוסו על בעלי חיים.
פחד מבעלי חיים - רצינו לבדוק האם יש קשר בין התעללות ויחס שגוי לבעלי חיים לבין רגשות מעורבים כלפיהם, והאם פחד מבעלי חיים משפיע על היחס כלפיהם במהלך החיים.
משבר האקלים - ההתחממות הגלובלית הולכת וגדלה עם הזמן שעובר. היא חלק בלתי נפרד מההתרחשויות בכדור הארץ ומשפיעה רבות על החיים של כל היצורים על הפלנטה. לכן החלטנו לבדוק האם ועד כמה ההקצנה של מזג האוויר מריעה בתנאי המחיה של בעלי החיים.
תעשיית החלב, הבשר והרפתות - אחרי מחקר מעמיק מצאנו לנכון להסתכל על המציאות של הפרות בהן משתמשים לתעשיית החלב והבשר ולהבין אם התנאים ברפתות באמת נוראים או ש"עובדים עלינו".
סחר בכלבים - ביצענו מחקר נוסף על רכישת כלבים גזעיים ועסקים סודיים של הרבעה ומכירה של גורים. לצערנו מפאת חוסר זמן וחוסר משאבים המחקר הזה לא צלח מאוד.
המטרה העיקרית בפרויקט שלנו היא להראות את המציאות בצורה האובייקטיבית ביותר, מצד אחד, אך מצד שני גם לא לחסוך בדעות שלנו ולשקף את האמונות והאג'נדות שלנו, בהן אנחנו מאמינות ומקוות שיוכלו לעזור לנו לקדם את העולם אל זמנים טובים יותר באנושות.
אנחנו חושפות את עצמנו בצורה כנה ואמיתית ברשתות החברתיות ובמדיה, רוצות להתקרב לקהל שלנו ולעשות הכל כדי לגרום להם להבין לעומק את נושאי החקר שלנו ולחתור יחד אל עבר שינוי חיובי.
:סקירת ספרות
סקירת ספרות בנושא: יחס שגוי לבעלי חיים. הבעיה הנבדקת: התייחסות בני האדם לבעלי החיים.
הסקירה מבוססת על החוק להתעללות בבעלי חיים ועל כתבות מאתר אנימלס לזכויות בעלי חיים.
היחס השגוי לבעלי החיים שכיח בתעשיית החיות כולה, הדבר לא נמצא רק בתעשייה אלא גם בחיי היומיום של כולנו בהיבטים שונים. בנוסף, מצבים חריפים יותר של היחס השגוי אף מתבטאים בהתעללות ישירה לחיות מחמד ולעיתים לחיות משק.
החוק הבסיסי נגד התעללות בבעלי חיים נחקק ביוזמת חבר-הכנסת אברהם פורז בשנת 1994 ומאז נוספו לו סעיפים רבים.
כיום החוק נגד התעללות בבעלי חיים מכיל בתוכו סעיפים רבים כדי לכסות את כל המקרים של התעללות בבעלי חיים - חיות משק וחיות בית. עיקריו של החוק נמצא בתתי הסעיפים הבאים:
"לא יענה אדם בעל חיים, לא יתאכזר אליו ולא יתעלל בו בדרך כלשהי."(סעיף 2, תת סעיף א')
"לא יעביד אדם בעל חיים שאינו מסוגל לעבוד עקב מצבו הגופני.'' ( סעיף 3, תת סעיף א')
"לא יעביד אדם בעל חיים עד כדי אפיסת כוחות." (סעיף 3, תת סעיף ב')
במהלך השנים האבולוציה התקדמה ואיתה התפתחו חיות המשק בצורת תגמול; המסתגלים, הסקרנים, הדואגים למזונם, יחסי הורה-צאצא. התערבות האדם בטיפול בחיות המשק הביאה לפער בין ההרגלים של חיות המשק לבין המציאות, בה הם חיים בתנאי קיצון: לבני האדם יש כוח ואפשרות למקם את החיה בין סורגים צפופים, בהפרדה מהצאצאים והזנה מיידית ללא חיפוש והשגת האוכל.
האדם עשוי לטעון שהתנאים אותם הוא מעניק לחיות המשק מספקים את כל צרכיהן: הוא אמנם יהייה צודק מבחינת מאמצי ההישרדות הפחותים בשל סיפוק כללי, אך הסבל שנגרם לחיות בשל ההתנוונות ולקיחת היכולת שלהן להתנהגות טבעית לא מקבל מענה בתהליך האבולוציוני.
עמותת "חימשק" פועלת במטרה לשפר את תנאי חייהם של בעלי חיים בכלל, ובעלי חיים חקלאיים בפרט,
להביא למודעות הציבור את הצורך בשיפור רווחת חיות המשק, לחנך את הנוער ליחס הוגן כלפי בעלי חיים ולהביא לחקיקת חוקים ותקנות, אשר יבטיחו תנאים הוגנים לבעלי החיים.
מחקרם של אוניברסיטת בר אילן מתאר כי אורח חייהן הטבעי של התרנגולות הוא בלהקות קטנות שבהן כל פרט יודע את מקומו ומזהה את חברי הלהקה האחרים. התרנגולות נהנות מאמבטיות חול, התרוצצות בחצר והתעופפות. הן מטילות את הביצים בפרטיות בקינים שהן הקימו. אורח חיים זה לא קיים בלולים תעשייתים הן נכלאות בצפיפות (השטח המוקצב לכל תרנגולת הוא כגודל התרנגולת עצמה).
בכלובים אלו התרנגולות אינן יכולות לזוז ולפרוש את כנפיהן; הן עומדות על רשת ברזל אשר גורמת לעיתים קרובות לפציעות ולעיוותים ברגליהן. בעת הטלת הביצים בלולים תעשייתים אין לתרנגולות פרטיות, דבר המתואר ע"י הזואולוג קונרד לורנץ כעינוי הקשה ביותר בעבור התרנגולות.
הצפיפות הקשה והמתח גורמים לתרנגולות לנקר את נוצותיהן או את חברותיהן לתא. כדי למנוע זאת נהוג לקטום את מקורן עוד בהיותן אפרוחיות. הקיטום נעשה על ידי מכשיר דמוי גיליוטינה, בעלת להבים מלובנים. התהליך גורם לאפרוחיות כאב עז וממושך.
ישנן גם הבהמות בתעשיית חיות המשק.
חלק נכבד מתעשיית המזון העולמית מתרכז בתעשיית החלב; מעדנים, גבינות, חלב ומוצריו ועוד.
בשביל לייצר את כל אלה נזדקקות פרות המספקות את המשאב - חלב, והן נמצאות ברפתות שמחזיקות אותן ונמצאות בחליבה לצורך המזון של האדם.
ברפתות נמצאות פרות רבות במרחבים לא גדולים, דבר שלא נעים להן ואף מסכן אותן.
לפי מחקר על רווחת חיות המשק בכלל והפרות בפרט היא נושא מעט חבוי, אך בעידן בו המודעות לאיכות המזון מתגברת והולכת ישנו רצון לאוכל בריא יותר, מה שמתחיל בבריאות ובטיחות המזון - הפרות, במקרה הספציפי הזה.
אנשים רבים מוטרדים מאופן החזקת בעליי החיים המיועדים לתעשיית המזון, במיוחד כשהם יודעים שחיות משק הוכרו כישויות היכולות לחוות סבל וגם הנאה. בעקבות הכרה זו הוסדרה חקיקה בעולם ובארץ המגנה על החיות מחווית כאב וסבל שהם לא צריכים לחוות במסגרת חייהן כחיות המיועדות למזון, אך בפועל ההגנה והאכיפה לא קורית כפי שהיו באמת רוצים בשביל החיות.
ישנו רצון להתדיין על הסיבות הגורמות לחיות משק תחושת כאב ואי נוחות תוך בדיקה ואבחון של מצבי מצוקה בשילוב טכנולוגיות חדשות.
כשהחיות סובלות מתחושות לא נעימות, מיצוי הפוטנציאל שלהן יורד.
הכאב נגרם לעיתים ממחלות (כגון דלקת רחם, עטין, צליעות והפרעות עיכול) או פעולות משק שלא מבוצעות כראוי (סימון הפרות, הסרת קרניים, המלטות וחיסונים).
בעת הימצאות הפרות בעדר הן נוטות להסתיר את הכאב ואת החולשה, זאת יחד עם השונות בין פרט לפרט ברפת מקשה להתייחסות מלאה ונראות של הקושי, המצוקה ואי הנוחות של הפרות.
חלק נכבד בתעשיית המזון הוא בשר.
המתת בעלי חיים למטרות אכילה מקובלת על הרוב בחברה הגלובלית, חברה זו אחראית להבטיח כי התהליך לא יגרום כאב, פציעה, מצוקה או סבל שלא לצורך.
לפי מחקר שנעשה כחלק מצער בעלי חיים התגלה כי השיח על רווחת בעלי חיים בזמן השחיטה התמקד בשיטת ההמתה. אבל, מנקודת המבט של בעל החיים, המוות עשוי להיות רק האחרון בסדרה של אירועים מלחיצים לא פחות ואף יותר, כמו הובלה אל בית המטבחיים, פריקה לסביבה חדשה, בדיקה וריסון.
העקרונות הבסיסיים שיש להקפיד עליהם להבטחת מוות טוב הם:
-שיטות נהיגה ומתקנים הממזערים את רמת הסטרס של החיה
-סגל עובדים מיומן ואכפתי, שעבר הכשרה נאותה
-ציוד הולם ותקין המתאים למטרה שלשמה הוא משמש
-תהליך יעיל הגורם לאבדן הכרה וכושר חישה מיידיים,
או תהליך הגורם לאבדן הכרה ללא מצוקה באופן המבטיח כי החיה לא תתעורר ממצב זה עד מותה.
ישנם שני סוגי שחיטה, שחיטה עם הימום מקדים ושחיטה ללא הימום מקדים.
שחיטה עם הימום מתבצעת עם אקדח הימום שמוציא את החיה מהכרה למשך 20 שניות ועל כן השחיטה חייבת להתבצע מייד לאחר ההימום כדי שבעל החיים לא יתעורר באמצע ויחווה סבל מיותר.
שחיטה ללא הימום מקדים מתבצעת עם סכין ארוכה וחדה מאוד. לרוב המוות נגרם מאיבוד הדם של החיה תוך כדי שהיא נמצאת בהכרה מלאה.
שחיטה זו היא הפחות מועדפת מבחינת רווחת החיה מכיוון שהחיה נמצאת בהכרה למשך זמן ארוך יותר ושואפת דם לתוך קנה הנשימה ודרכי הנשימה, זה פוגע ברווחת החיה בגלל שתחושת הדם הזורם לתוך מערכת הנשימה גורמת למצוקה רבה.
"שר החקלאות ופיתוח הכפר, לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה, יקבע הוראות לעניין דרכים שבהן תפעל המדינה לצמצום ההתרבות של בעלי חיים משוטטים; בלי לגרוע מהוראות כל דין, תקציב למימון פעולות לפי סעיף זה לא ישמש לשם המתת בעלי חיים." (סעיף 14א, תת סעיף א')
חתולי רחוב בהגדרתם הם חתולים החיים בסביבת האדם, בעיר או ביישוב, אין להם בעלים והם ניזונים בעיקר מאשפת האדם.
לפי דוח מבקר המדינה, הטיפול בחתולי הרחוב מבוצע על ידי השירות הוטרינרי העירוני, כאשר הם דואגים גם להזנת החתולים וגם לטיפולים רפואיים להם החתולים זקוקים.
הטיפולים בחתולי הרחוב יתבצעו כאשר החתול כבר פגוע (הן זאת בעקבות מחלה והן זאת בעקבות פציעה על ידי עצם אחר), כאשר נשקפת סכנה בריאותית לחתול והטיפול ימנע את הפגיעה העתידית. בנוסף כאשר חתולי הרחוב יהוו מטרד לסביבה האנושית, העיריות יהיו רשאיות להרחיקם מאותה סביבה.
לאחר שחתול רחוב עובר טיפול רפואי הוא לא יועבר ישירות חזרה אל הרחוב: כמו כל בעל חיים אחר אשר נוכח לאחר התערבות רפואית, גם חתולי הרחוב אינם כשירים דים בשביל חזרה אל השגרה. לכן הם מועברים לאדם פרטי אשר ידאג להם לזמן קצוב ולאחר מכן מוחזרים אל סביבתם הקודמת או מועברים אל עמותה הפועלת בשביל החיות.
גם כאשר חתולי הרחוב בריאים והתנהגותם תקינה, הם לא נשארים אחרים על עצמם. אומנם, חתולי הרחוב בהגדרתם, ניזונים מאשפת האדם, אך האם זה ורק זה משביע אותם? השירות הוטרינרי העירוני דואג לקבוע תחנות האכלה מסודרות ברחבי העיר השונים כאשר ביצוע פעולת ההאכלה לא מפריע לתושבים ולשגרה באותו אזור.
נקודות האכלה משמשות לסימון החתולים וכך העיריה נשארת מודעת להתקיימותם ולפעילותם.
לפי מחקר של השירותים הווטרינריים, השירות הוטרינרי מחויב לעקר ולסרס כל חתול ולעקר כל חתולת רחוב חדשים אשר מגיעים לנקודת האכלה, ולאחר סירוסם ועיקורם יש לסמן אותם (לבצע חתך קטן באוזן שלהם). וכל זאת בשביל למנוע את התרבותם המהירה והמופרזת אשר פוגעת בסביבה האנושית ובבריאות של אותן חתולות רחוב ממליטות.
"לא ייערך ניסוי לבדיקת מוצרי קוסמטיקה, שאינם לצורכי בריאות, ולחומרי ניקוי." (חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), סעיף 10)
ניסויים בבעלי חיים היא תופעה שכיחה בארץ ובכלל בכל מקום - מחקרים בבעלי חיים במעבדות, כולל ניתוחים ללא הרדמה, גרימת מחלות קשות, הרעבה, חישמול, הטלת מומים ועוד. המדענים שעוסקים בנושא חלוקים בדעתם על יעילות הניסויים. הניסויים נבדקים על מינים שרחוקים מהאדם מבחינה ביולוגית וכביכול לא יעילים, אך עדיין ממשיכים לבצע את הניסויים.
מתוך דו"ח מבקר המדינה ישנם 70 עמודים העוסקים בביקורת חריפה על המועצה לניסויים בבעלי-חיים, הגוף המופקד על הפיקוח על ניסויים בבעלי-חיים בישראל. המועצה הוקמה במטרה לצמצם את הניסויים בבעלי-חיים ולעודד שימוש בשיטות מחקר חלופיות. בפועל, המועצה אינה עושה כמעט דבר כדי למלא את התפקיד המוצהר שלה, ומאשרת ניסויים בתנאים ספציפים.
בעקבות החוק האוסר על הניסוים בבע"ח, והאישורים המתמשכים בכל זאת של המועצה לניסויים בבעלי-חיים, חברות קוסמטיקה המתנגדות לניסויים, החלו להטביע על גב מוצריהן סימון של ארנב (ציור מופשט של ארנב) אשר מסמל כי המוצר לא נוסה כלל על בע"ח.
"נוכח הממונה או רופא וטרינר עובד ציבור שהמנהל הסמיכו לכך, כי בעל חיים חולה או סובל, ואינו מקבל טיפול רפואי הולם, רשאים הם להעבירו למתקן מוגן או לצוות על המתתו, הכל לפי מצבו הרפואי." (סעיף 13, תת סעיף א')
"המתת בעל חיים תבוצע תוך מניעת סבל מיותר והבעלים או המחזיק ישאו בהוצאות ההמתה." (סעיף 13, תת סעיף ב')
מתוך מחקר של השירותים הוטרינריים, כל עיר אחראית על ההסגרים והמתת בעלי החיים שבתחומי העיר. הם אחראים ברמה הארצית על מניעת מחלות המשותפות לבעלי חיי ולבני אדם , כמו מחלת הכלבת.
בדוחו של מבקר המדינה נמצא כי הווטרינרים שפועלים בתחומם של כמה רשויות מקומיות במעמד של וטרינר רשות לא מונו על יד כחוק, ועל כן הטיפול שהם נותנים לכלבים וחתולים בתחומם אינו חוקי.
ישנם שני סוגי הסגרים, הסגרים מבודדים לצורך תצפיות על בעלי חיים שחשודים בכלבת והסגרים להסדרת הפיקוח על כלבים, ומיועדות להסגרת כלבים משוטטים.
בבדיקת מבקר המדינה קיים מחסור בתחנות הסגר ברחבי הארץ ולכן ההסגרים מלאים עד אפס מקום ופוגעים ברווחתם של בעלי החיים. הקמתן של תחנות הסגר רשותיות נעשתה ללא תכנון כולל ולכן גם אין טיפול הולם בחיות. הבדיקה העלתה כי רק חלק מהרשויות המקומיות הקצו תקציב מיוחד להקמת תחנות הסגר רשותיות, וכי מרבית לא הקימו כלל תחנות כאלה. בבדיקה הועלה כי חלק מתחנות ההסגר הרשותיות אינן עומדות בתנאי שנקבעו בתקנות צער בעלי חיי (הגנה על בעלי חיים) (החזקה שלא לצרכי חקלאיים),והן אינן ראויות להחזקת בעלי חיים.
ישנה המתה של חתולי רחוב ובעלי חיים נוספים על ידי רשויות מקומיות ברחבי הארץ, הגבילו בשלב מסויים את ההמתה של בעלי החיים אך עקב תלונות וחוסר עמידה בנהלים שהציבו לעצמם נתנו יד חופשית יותר לרשויות המקומיות בהמתת חתולים. נאמר בנוהל שהמתתם של חיות יבוצע אם וכאשר הם מהווים סכנה בריאותית לאדם, או כשהם גורמים למטרד שמוצא את ביטויו בתלונות אזרחים אל הרשות המקומית.
אך הדבר נאכף ומבוקר לעיתים רחוקות.
הדוח חושף התנהלות לקויה של רשויות מקומיות רבות באופן טיפולן בכלבים ובחתולי רחוב שבתחומן, והיעדר פיקוח סדור של השירותים הווטרינריים על פעולות הרשויות המקומיות בתחום זה.
בשנים האחרונות מגמת הצמחונות הולכת ותופסת תאוצה בקרב הציבור הרחב בכלל ובקרב מתבגרים בפרט. צמחונות הוא סגנון אכילה המבוסס על מזון שמקורו מהצומח, אך ישנם סוגים של צמחונים - כאלה שאוכלים דגים ומזון שמקורו מהצומח ולא אוכלים בשר וכאלה שנקראים (Semi Vegetarian) שאוכלים רק מזון שמקורו מהצומח אבל אוכלים פעם/פעמיים בשבוע בשר.
ישנה מגמה המקבילה לצמחונות והיא הטבעונות, בה האכילה מבוססת גם על מזון שמקורו בצומח אך הם בניגוד לצמחונים לא אוכלים ביצים וחלב. קיימים סוגים נוספים של טבעונים- כאלה שאוכלים מזון שמקורו בצומח וביצים אך לא שותים חלב, כאלה שאוכלים מזון שמקורו בצומח ושותים חלב אך לא אוכלים ביצים.
על פי סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומלב"ם (2010) שבדק את הסיבות לבחירה בצמחונות או בטבעונות, נמצא כי 38.7% מכלל הנשאלים בחרו בצמחונות או בטבעונות מסיבות אידיאולוגיות, 36.2% מכלל הנשאלים בחרו בכך בשל סיבות העדפות טעם, 17.1% מכלל הנשאלים בחרו בכך מסיבות בריאותיות ו - 8.4% בחרו בכך מסיבות אחרות.
בסקר זה מצאו גם כי 2.6% מכלל האוכלוסייה בישראל הם טבעונים או צמחונים, בנוסף מצאו כי 1.6% מהגברים בישראל ו4% מהנשים בישראל טבעונים או צמחונים.
האדם אחראי לא רק על החיות שבסביבתו אלא גם על האקלים.
ליאור ממון מתארת במחקרה כי דובי הקוטב בדרך להרעבה המונית.
ממש כמו שהקטבים משמשים כמעבדה מואצת לשינויי אקלים סביבתיים גלובליים, כך דובי הקוטב שמוגדרים כיום כפגיעים על ידי ה-IUCN (International Union for Conservation of Nature) עלולים לחוות תהליך מואץ של דעיכה והידרדרות בעקבות הפגיעה וההצטמצמות של בית הגידול הטבעי והבלעדי שלהם. דובי הקוטב נמצאים בראש מארג המזון, ללא כל אויב טבעי, מלבד כמובן האדם והשפעתו על האקלים. החוג הארקטי משמש כבית הגידול הבלעדי שלהם, והם לרוב חווים בגוף ראשון ובזמן אמת את השפעת עליית מפלס מי הים, הטמפרטורות המתחממות והקרח הימי הנמס.
אמנם, דובי הקוטב פיתחו במהלך האבולוציה מנגנוני הישרדות מתוחכמים המאפשרים להם להתקיים בתנאים קיצוניים, אך הם הפכו לתלויים לחסדי הקרח המפשיר והקופא לצורך הישרדותם, וכך לפגיעים יותר בהשוואה ליונקים אחרים המסוגלים להתקיים בתנאי אקלים מגוונים.
תקופות קפיאת הקרח הן חלון ההזדמנות של דובי הקוטב לצוד ו״להכין את גופם לקיץ״, שאותו הם מבלים על היבשה, רחוק מחטיפי כלבי הים שלהם. כלבי הים הם שחיינים טובים בהרבה, ולדובים סיכוי נמוך לתפוס אותם כשהגישה אליהם לא נוחה. שינוי האקלים גורם לקרח הימי להפשיר ולסגת מוקדם יותר באביב ולקפוא מאוחר יותר בחורף, כך שתקופות הצום הקיציות של דובי הקוטב הולכות ומתארכות משנה לשנה, יותר ממה שהם רגילים או מסוגלים לו.
לפי אתר "science" על מנת לשרוד, דובת קוטב ממוצעת צריכה לצרוך מינימום של 12 אלף קלוריות ביום (שאותן אמור לספק לה כלב ים בוגר בגודל בינוני פעם ב-10 ימים, או שלושה כלבי ים מתבגרים או 20 גורי כלבלבי ים קטנטנים ורכים, או 220 ביג-מאקים בסניף ״מקדונלדס אלסקה״ הקרוב). עם זאת, ירידה של כ-14 אחוז בכיסוי הקרח הימי בתוך עשור הופכת את כלבי הים לקשים יותר להשגה. במהלך המחקר, הדובות שהצליחו לצוד כלבי ים שמרו על משקלן, אך יותר ממחצית הדובות הנותרות, שנאלצו להתקיים על שיירים, איבדו עד כעשירית ממשקלן הכולל.
:סיכום
הפרויקט שלנו מדבר על תופעה כואבת שאופפת את כדור הארץ מאז תחיית בני האדם - התעללות ויחס שגוי לבעלי חיים על ידי האדם. התעללות בבעלי חיים מתקיימת גם מחוץ לתעשיית המזון והעבדת חיות - בחיי היום-יום של כולנו, כשזה מגיע לחיות רחוב, משק, ואפילו חיות מחמד.
החוק כולל סעיפים רבים בנוגע להתעללות בבעלי חיים, חיות משק וחיות מחמד כאחד. עיקריו של החוק הם:
"לא יענה אדם בעל חיים, לא יתאכזר אליו ולא יתעלל בו בדרך כלשהי."(סעיף 2, תת סעיף א')
"לא יעביד אדם בעל חיים שאינו מסוגל לעבוד עקב מצבו הגופני.'' ( סעיף 3, תת סעיף א')
"לא יעביד אדם בעל חיים עד כדי אפיסת כוחות." (סעיף 3, תת סעיף ב')
התערבות האדם בטיפול בחיות המשק הביאה לפער בין ההרגלים של חיות המשק לבין המציאות, בה הם חיים בתנאי קיצון: לבני האדם יש כוח ואפשרות למקם את החיה בין סורגים צפופים, בהפרדה מהצאצאים והזנה מיידית ללא חיפוש והשגת האוכל.
הסבל שנגרם לחיות בשל ההתנוונות ולקיחת היכולת שלהן להתנהגות טבעית לא מקבל מענה בתהליך האבולוציוני.
עמותת "חימשק" פועלת במטרה לשפר את תנאי חייהם של בעלי חיים בכלל, ובעלי חיים חקלאיים בפרט, ולהביא לחקיקת חוקים ותקנות, אשר יבטיחו תנאים הוגנים לבעלי החיים.
מחקרם של אוניברסיטת בר אילן מתאר את אורח חיהן של התרנגולות כפי שאמור להיות לעומת מה שקורה בפועל. בטבע החופשי, התרנגולות נהנות מאמבטיות חול, התרוצצות בחצר והתעופפות. הן מטילות את הביצים בפרטיות בקינים שהן הקימו. אורח חיים זה לא קיים בלולים תעשייתים בהם הן נכלאות בצפיפות וללא פרטיות, דבר המתואר ע"י הזואולוג קונרד לורנץ כעינוי הקשה ביותר בעבור התרנגולות.
בנוסף לתרנגולות, חלק נכבד מתעשיית המזון העולמית מתרכז בבהמות ובחלב שהן מייצרות; מעדנים, גבינות, חלב ומוצריו ועוד.
אנשים רבים מוטרדים מאופן החזקת בעליי החיים המיועדים לתעשיית המזון. בעקבות הכרה זו הוסדרה חקיקה בעולם ובארץ המגנה על החיות מחווית כאב וסבל שהם לא צריכים לחוות במסגרת חייהן כחיות המיועדות למזון, אך בפועל ההגנה והאכיפה לא קורית כפי שהיו באמת רוצים בשביל החיות.
כשהחיות סובלות מתחושות לא נעימות, מיצוי הפוטנציאל שלהן יורד.
הכאב נגרם לעיתים ממחלות (כגון דלקת רחם, עטין, צליעות והפרעות עיכול) או פעולות משק שלא מבוצעות כראוי (סימון הפרות, הסרת קרניים, המלטות וחיסונים).
בעת הימצאות הפרות בעדר הן נוטות להסתיר את הכאב ואת החולשה, זאת יחד עם השונות בין פרט לפרט ברפת מקשה להתייחסות מלאה ונראות של הקושי, המצוקה ואי הנוחות של הפרות.
בנוסף לחלב, בהמות רבות משמשות גם כחלק מתעשיית הבשר.
לפי מחקר שנעשה כחלק מצער בעלי חיים התגלה כי השיח על רווחת בעלי חיים בזמן השחיטה התמקד בשיטת ההמתה. אבל, המוות עשוי להיות רק האחרון בסדרה של אירועים מלחיצים לא פחות ואף יותר, כמו הובלה אל בית המטבחיים, פריקה לסביבה חדשה, בדיקה וריסון.
ישנם עקרונות בסיסיים שיש להקפיד עליהם להבטחת מוות טוב, כמו סגל עובדים מיומן ואכפתי, שעבר הכשרה נאותה וציוד הולם ותקין המתאים למטרה שלשמה הוא משמש.
דרכים מקובלות למוות של בעלי חיים בתעשייה הן שחיטה עם הימום מקדים ושחיטה ללא הימום מקדים.
שחיטה עם הימום מתבצעת עם אקדח הימום שמוציא את החיה מהכרה למשך 20 שניות ועל כן השחיטה חייבת להתבצע מייד לאחר ההימום כדי שבעל החיים לא יתעורר באמצע ויחווה סבל מיותר.
שחיטה ללא הימום מקדים מתבצעת עם סכין ארוכה וחדה מאוד. לרוב המוות נגרם מאיבוד הדם של החיה תוך כדי שהיא נמצאת בהכרה מלאה - שחיטה זו היא הפחות מועדפת מבחינת רווחת החיה מכיוון שהחיה נמצאת בהכרה למשך זמן ארוך יותר ושואפת דם לתוך קנה הנשימה ודרכי הנשימה, דבר הגורם למצוקה רבה.
סוג נוסף של יחס שגוי לבעלי חיים מתבטא אצל חתולי רחוב. בהגדרתם, חתולי רחוב הם חתולים החיים בסביבת האדם, בעיר או ביישוב, אין להם בעלים והם ניזונים בעיקר מאשפת האדם.
לפי דוח מבקר המדינה, הטיפול בחתולי הרחוב מבוצע על ידי השירות הוטרינרי העירוני, כאשר הם דואגים גם להזנת החתולים וגם לטיפולים רפואיים להם החתולים זקוקים.
הטיפולים בחתולי הרחוב יתבצעו כאשר החתול כבר פגוע, כאשר נשקפת סכנה בריאותית לחתול והטיפול ימנע את הפגיעה העתידית. לאחר שחתול רחוב עובר טיפול רפואי הוא יועבר לאדם פרטי אשר ידאג להם לזמן קצוב ולאחר מכן מוחזר אל סביבתו הקודמת או אל עמותה הפועלת בשביל החיות.
השירות הוטרינרי העירוני דואג לקבוע תחנות האכלה מסודרות ברחבי העיר השונים כאשר ביצוע פעולת ההאכלה לא מפריע לתושבים ולשגרה באותו אזור.
השירות הוטרינרי מחויב לעקר ולסרס כל חתול ולעקר כל חתולת רחוב חדשים אשר מגיעים לנקודת האכלה, וכל זאת בשביל למנוע את התרבותם המהירה והמופרזת אשר פוגעת בסביבה האנושית ובבריאות של אותן חתולות רחוב ממליטות.
אחת מהדרכים הבולטות יותר לתעללות בבעלי חיים היא ניסויים בבעלי חיים. תופעה זו היא תופעה שכיחה בכל מקום בעולם וכוללית מחקרים בבעלי חיים במעבדות, כולל ניתוחים ללא הרדמה, גרימת מחלות קשות, הרעבה, חישמול, הטלת מומים ועוד. הניסויים נבדקים על מינים שרחוקים מהאדם מבחינה ביולוגית וכביכול לא יעילים, אך עדיין ממשיכים לבצע את הניסויים.
מתוך דו"ח מבקר המדינה ישנם 70 עמודים העוסקים בביקורת חריפה על המועצה לניסויים בבעלי-חיים, הגוף המופקד על הפיקוח על ניסויים בבעלי-חיים בישראל. המועצה הוקמה במטרה לצמצם את הניסויים בבעלי-חיים ולעודד שימוש בשיטות מחקר חלופיות. בפועל, המועצה אינה עושה כמעט דבר כדי למלא את התפקיד המוצהר שלה, ומאשרת ניסויים בתנאים ספציפים.
ההסגרים והמתת בעלי החיים הן גם סוג של התעללות בבעלי חיים. מתוך מחקר של השירותים הוטרינריים, כל עיר אחראית על ההסגרים והמתת בעלי החיים שבתחומיה.
ישנם שני סוגי הסגרים, הסגרים מבודדים לצורך תצפיות על בעלי חיים שחשודים בכלבת והסגרים להסדרת הפיקוח על כלבים, ומיועדות לכלבים משוטטים.
בבדיקת מבקר המדינה קיים מחסור בתחנות הסגר ברחבי הארץ ולכן ההסגרים מלאים עד אפס מקום ופוגעים ברווחתם של בעלי החיים. הקמתן של תחנות הסגר רשותיות נעשתה ללא תכנון כולל ולכן גם אין טיפול הולם בחיות.
ישנה המתה של חתולי רחוב ובעלי חיים נוספים על ידי רשויות מקומיות ברחבי הארץ. הגבילו בשלב מסויים את ההמתה של בעלי החיים אך עקב תלונות וחוסר עמידה בנהלים שהציבו לעצמם, נתנו יד חופשית יותר לרשויות המקומיות בהמתתם. נאמר בנוהל שהמתתם של חיות יבוצע אם וכאשר הם מהווים סכנה בריאותית לאדם, או כשהם גורמים למטרד שמוצא את ביטויו בתלונות אזרחים אל הרשות המקומית.
אך הדבר נאכף ומבוקר לעיתים רחוקות.
בשנים האחרונות מגמת הצמחונות הולכת ותופסת תאוצה בקרב הציבור הרחב בכלל ובקרב מתבגרים בפרט. צמחונות הוא סגנון אכילה המבוסס על מזון שמקורו מהצומח, ישנה מגמה המקבילה לצמחונות והיא הטבעונות, בה האכילה מבוססת גם על מזון שמקורו בצומח אך הם בניגוד לצמחונים לא אוכלים ביצים וחלב. על פי סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומלב"ם (2010) שבדק את הסיבות לבחירה בצמחונות או בטבעונות, נמצא כי 2.6% מכלל האוכלוסייה בישראל הם טבעונים או צמחונים, מתוכם, 38.7% בחרו בצמחונות או טבעונות מסיבות אידיאולוגיות, 36.2% מכלל הנשאלים בחרו בכך בשל סיבות העדפות טעם, 17.1% מכלל הנשאלים בחרו בכך מסיבות בריאותיות ו - 8.4% בחרו בכך מסיבות אחרות.
האדם אחראי לא רק על החיות שבסביבתו אלא גם על האקלים.
ממש כמו שהקטבים משמשים כמעבדה מואצת לשינויי אקלים סביבתיים גלובליים, כך דובי הקוטב שמוגדרים כיום כפגיעים על ידי ה-IUCN (International Union for Conservation of Nature) עלולים לחוות תהליך מואץ של דעיכה והידרדרות בעקבות הפגיעה וההצטמצמות של בית הגידול הטבעי והבלעדי שלהם. הם לרוב חווים בגוף ראשון ובזמן אמת את השפעת עליית מפלס מי הים, הטמפרטורות המתחממות והקרח הימי הנמס.
אמנם, דובי הקוטב פיתחו במהלך האבולוציה מנגנוני הישרדות מתוחכמים המאפשרים להם להתקיים בתנאים קיצוניים, אך הם הפכו לתלויים לחסדי הקרח המפשיר והקופא לצורך הישרדותם, וכך לפגיעים יותר בהשוואה ליונקים אחרים המסוגלים להתקיים בתנאי אקלים מגוונים.
שינוי האקלים גורם לקרח הימי להפשיר ולסגת מוקדם יותר באביב ולקפוא מאוחר יותר בחורף, כך שתקופות הצום הקיציות של דובי הקוטב הולכות ומתארכות משנה לשנה, יותר ממה שהם רגילים או מסוגלים לו.
כלבי הים הם שחיינים טובים בהרבה, ולכן לדובים סיכוי נמוך לתפוס אותם כשהגישה אליהם לא נוחה.
לפי אתר "science" על מנת לשרוד, דובת קוטב ממוצעת צריכה לצרוך מינימום של 12 אלף קלוריות ביום, עם זאת, ירידה של כ-14 אחוז בכיסוי הקרח הימי בתוך עשור הופכת את כלבי הים לקשים יותר להשגה, מה שגורם לירידה משמעותית מאוד במשקלם של דובי הקוטב.
:דיון ומסקנות
הבעיה שבה בחרנו להתעמק היא הפגיעה של בני האדם בבעלי החיים בדרכים שונות.
החקר בנושא תרם לנו רבות והעשיר את הידע שלנו, מה שגרם לכך שהעבודה שלנו הייתה מדויקת ומכוונת בדיוק למקומות הנכונים.
בסקירת הספרות בה חקרנו את החומר העיוני למדנו שישנם חוקים רבים שמגנים על בעלי החיים מפני סבל אך הם לא תמיד נאכפים וזה לא נעים לחשוב על זה.
כחלק מהפרויקט לקחנו על עצמנו בתור נערות שמאמינות בטוב של בני האדם לעשות שיפור ולהעלות את המודעות לחשיבות חייהם של היצורים החיים כאן איתנו ובסביבתנו.
כחלק מתהליך החקר ביקרנו במקומות רבים ומגוונים ולמדנו בעיניים וברגליים את החיים של החיות ואת המציאות היומיומית שלהן - טובה יותר או טובה פחות. לעיתים הופתענו לטובה כמו בחקר הרפתות בו נוכחנו לגלות שהפרות מתוחזקות בצורה יוצאת מן הכלל ומקבלות טיפול אינטנסיבי ואיכפתי, וגם הופתענו לרעה כמו בראיונות עם האקולוגים שהצטערו לבשר לנו שכדור הארץ הולך ודוהר אל שמש אינסופית.
סקירת הספרות נתנה לנו בסיס מדעי ואקדמי לחקר המעשי, חיזקה את הידע שלנו וגרמה לנו להיות חדות בשאלות, עמוקות בדיונים ומדויקות בצילומים שלנו.
"טור דעה - "קורונה, חיי שגרה ומה שביניהם
בזמן קריאת הכתבה הזו אתם כנראה יושבים בבית, על המיטה, בסלון או על הדשא בגינה, במרפסת או בנשנוש אחר הצהריים מול הטלוויזיה. ואם אתם קוראים אותה בעוד כמה חודשים מעכשיו, אני מקווה שאתם ברי מזל מספיק בשביל לתהות על מה לעזאזל אני מדברת.
חבר חדש הגיע אלינו היישר מסין, made in China כמו שאנחנו אוהבים - זול, קל לייצור ובעל תפוצה בלתי נתפסת בגודלה; נגיף הקורונה, או בשמו המדעי COVID-19.
השמועות אומרות שקיבלנו אותו במתנה דרך ביקור של נחשים, עטלפים ופנגולין-סינים במערכת העיכול האנושית, והשאר? היסטוריה.
מדובר באחד הוירוסים המידבקים שידע העולם לאחרונה, הביאו לכך הגלובליזציה והתהליכים הכלל עולמיים המפותחים, המשלוחים, הטיסות, והמפגשים האנושיים (וגם אלו שלא) - התפוצה שלו גדלה והולכת מעבר לכל שיעור.
בכל יום שעובר אנחנו מסתגלים למציאות חדשה ואחרת, לצערנו הרב פחות מאפשרת, אבל יש בה משני צדי המטבע. צמצום פעילות המשק, הנחיות מחמירות לגבי שהות מחוץ לבית, איסורים ותקנות שעת חירום, כל אלה גורמים למצב אמנם לא צפוי, אך מלא גם ברגעים יפים.
משפחות מתאחדות אחרי שנים של הורים קרייריסטים וילדים עסוקים, תשומת לב אמיתית מושגת, זמן איכות עם ההולכים על שתיים וגם עם ההולכים על ארבע - אף אחד לא היה יכול להעלות על דעתו שתהיה לו הזדמנות יקרה מפז פשוט להתכרבל עם הכלב, החתול, האוגר או הארנב, הלטאה; כל אחד ומה שהוא אוהב.
בתור שוחרת צדק סביבתי מושבעת, אני לא יכולה להתעלם משחרור הכפתור שהעולם זוכה לו בימים הטרופים האלה. הטיסות הצטמצמו למספרים זעומים, הכבישים ריקים קמעה, הקפיטליזם נכנס לשנת אביב מתוקה (לפחות בכל מה שקשור לבגדים, טקסטיל, צעצועים וכו'), זיהום האוויר פוחת משמעותית בכל יום שעובר ובעלי החיים שבים לאטם למקומם הטבעי.
נכון, הבהלה לא פוסחת על אף אחד מאיתנו ואין ספק שמראה של תור משתרך בסופרמרקטים ברחבי הארץ הוא לא מאוד נעים. המוקדים של מד"א מוצפים, אנשי החדשות לא יודעות אם להתמקד בנגיף תוקפני או בדמוקרטיה שאוזלת מבין אצבעותינו, ילדים מטפסים על הקירות במלוא מובן המילה והוריהם משתגעים בהתאם.
אבל אל לנו לשכוח - במאה הקודמת העם שלנו עבר דברים גרועים מאלה בהרבה. כל שנותר לנו הוא להקשיב להוראות משרד הבריאות, לשבת בבית עם הילדים, האחים, ההורים וחיות המחמד שתמיד יודעות להרים את מצב הרוח, לא לשכוח את הגיל השלישי באמצעים הוירטואלים, ובעיקר לשמור על אופטימיות.
קחו את תקופת הזמן המבלבלת הזו כדי להוריד רגל מהגז, להעביר לניוטרל ולהסתכל לשניה על הדברים הקטנים בחיים.
אני לא יודעת מה איתכם, אבל לי מחכה סדרת ספרים של הארי פוטר שהבטחתי לחברים שלי לקרוא! בהצלחה לכולם. רק יחד ננצח את נגיף הקורונה!
קישור לכתבה מצולמת: פודקאסט אקולוגיה
:סיכום ומסקנות
בבחירת הנושא לפרויקט ניגשנו אליו במטרה: לגרום לשיפור ביחס האדם לבעלי החיים.
עם המחקר שביצענו והעבודה המעמיקה שערכנו, הבנו כמה זה באמת חשוב, שאלה לא רק מילים שעפות בחלל וזוהי חובתינו כאזרחיות טובות ובנות אנוש אוהבות בעלי חיים.
הפגיעה בבעלי החיים נגרמת הן ממניעים מודעים והן ממניעים עקיפים. בני האדם השתלטו על שרשרת המזון, תפסו עליה בעלות וגרמו לה להתנהל כרצונם, כך שגם אלו שלא פוגעים בבעלי החיים בצורה ישירה בעצם גורמים להם נזק גלובלי.
בתחילת העבודה על הפרויקט השקפת עולמי בנוגע להתעסקות תעשייתית בבעלי חיים ולגבי אורחות חיים שונים משלי מבחינת תזונה ויחס אליהם הייתה צרה. עכשיו אני יודעת הרבה יותר ומעריכה דברים שלא ידעתי להעריך לפני כן, כדוגמת היחס לפרות ברפתות והעובדה שבסופו של יום פרות כאלה לא יסתדרו בטבע כי הן "מתוכנתות" במשך שנים על גבי שנים לחיים עם רופאים, הזנה וטיפול אינטנסיבי על ידי בני האדם.
נקוותה בי הסתכלות חיובית בעניין ויש בי רצון מלא להבין שהשינוי תלוי בנו בלבד.
הפרויקט עזר לי מאוד ללמוד איך אני יכולה לעזור ולהשפיע יותר וגם עשיתי זאת תוך כדי העבודה במהלך השנה.
ביבליוגרפיה
אלינסון, ע. (אין תאריך). השטות שבצמחונות, הטעות שבטבעונות.
דנגלר, ר. (1 בפברואר 2018). דובי הקוטב גוועים וזו הסיבה לכך.
דוח מבקר המדינה. (אין תאריך). הטיפול בכלבי ובחתולי על ידי המחלקות הווטרינריות ברשויות המקומיות.
ד"ר אנדוולט, ר. (28 בדצמבר 2015). נייר עמדה למטפלים בנושא צמחונות וטבעונות בקרב מתבגרים ומבוגרים.
העמותה למען חיות משק. (אין תאריך). חימשק.
טשנר, נ. (19 בפברואר 2014). מגמת צמחונות וטבעונות בישראל
ממון, ל. (27 בפברואר 2018). המוות האיטי של דובי הקוטב.
יחידות - צער בעלי חיים. (אין תאריך). שמירה על רווחת בקר וצאן בבית המטבחיים.
