עבודת חקר- פרויקט תקשורת
אריאל כץ
:הקדמה
הנושא של הפרויקט שלנו הוא היחס השגוי שמקבלים בעלי החיים מבני האדם. בכיתה יא, ביצענו פרויקטון שהנושא שלו היה דומה מאוד לנושא הזה. מאוד נהנתי ליצור את הפרויקטון בשנה שעברה והרגשתי מאוד מחוברת לנושא ולכן בחרתי להמשיך איתו גם השנה ואף להעמיק ולקחת אותו למקומות חדשים.
אני מחוברת מאוד לנושא של בעלי החיים ולכן הנושא הזה מסקרן אותי ומושך אותי מאוד. אני מאוד אוהבת בעלי חיים- מאז שאני קטנה תמיד בבית שלנו היו בעלי חיים, אני צמחונית ובכללי מאוד אוהבת חיות, ולכן האג'נדה של הפרויקט שלנו שהיא בעצם לעזור לבעלי החיים, מאוד מתאימה למחשבה והאג'נדה האישית שלי.
אני חושבת שבעלי החיים סופגים יחס שגוי מבני האדם במובנים רבים- בין אם זאת התעללות של ממש ובין עם זה אדישות או יחס מוטעה כלפיהם. אני מקווה שהפרויקט שלנו יצליח להגיע לכמה שיותר אנשים, ולשנות לפחות לאדם אחד את התפיסה שלו, כך שיבין את החומרה שבנושא ואולי גם הוא ישנה דברים באורח החיים שלו.
:מבוא
הנושא של הפרויקט שלנו הוא היחס השגוי שמקבלים בעלי החיים מבני האדם.
בשנים האחרונות אנחנו נחשפים ליותר ויותר עדויות על כך שבעלי החיים נחשפים להתעללות, מקבלים יחס שגוי, מועבדים בפרך בשביל לספק מזון לבני האדם. למרות על הסרטונים, התמונות והכתבות המתפרסמות, מרבית האנשים עדיין נוהגים באדישות לגורלם של בעלי החיים. הפרויקט שלנו בא להראות ולהוכיח את ההתעללות שבעלי החיים עוברים באופנים שונים- מניסויים בבעלי חיים לצורך קוסמטיקה ועד לחליבה של פרות. המטרה של הפרויקט שלנו היא להראות את הצד הסובל של בעלי החיים, בתקווה לשנות דעות של רבים, וכך להשפיע על הפעולות היומיומיות שלהם בצורה שתתרום לבעלי החיים.
מרבית הנושאים של הכתבות שלנו בפרויקט היו על חשיפה של התעללות בבעלי החיים, אך נושא מיוחד ושונה הוא הסיבות לפחד מבעלי החיים והתעללות בהם. רצינו לבדוק מדוע בעצם אנשים פועלים ברוע שכזה- מדוע הם בוחרים להתעלל ביצורים חסרי הישע ואפילו לפעמים נהנים מזה.
נושא נוסף שחקרנו היה העניין של תעשיית הצמחונות טבעונות. ערכנו סקר לצמחונים וטבעונים ובו שאלנו אותם מדוע הם הפכו לצמחונים/טבעונים, האם קיימים מספיק תחליפים בשר ברשתות המרקטים והאם הם חוו לעג או זלזול על האורח חיים שהם מנהלים. בכתבה הזאת, רצינו לבדוק איך זה להיות צמחוני או טבעוני- מה הם הקשיים שהם חווים, והאם בעצם החברה מקבלת את ההחלטה הזאת שאנשים מבצעים, בדרך כלל למען החיות (לא אוכלים מוצרים מן החי).
במהלך תהליך החקר שלנו, גילינו כי נושא הניסויים בבעלי החיים לא מקבל מספיק 'כותרות' בעיתונים והחלטנו שזהו נושא מאוד חשוב, וכשרבים ישמעו עליו, הידיעה הזאת תוביל לשינוי באורח החיים של רבים. גילינו כי הרבה חברות קוסמטיקה עורכות ניסויים בבעלי החיים על מוצריהן לפני שהן מוציאות אותם לשווקים. הידיעה על כך שבעלי חייהם 'השתמשו' בכפייה במוצרי הקוסמטיקה השונים, מחרידה רבים, ולכן היא מובילה בהרבה מקרים לשינוי באורח החיים והמצרכים בהם אנשים משתמשים.
בכל הקשור לאקולוגיה ובעלי חיים, בחרנו להתייחס לבעיית ההתחממות, וכיצד בעצם זה משפיע על בעלי החיים- האם התכת הקרחונים באנטרטיקה פוגעת בבעלי החיים וכיצד.
במהלך הפרויקט שלנו, חקרנו שני נושאים נוספים שלצערנו לא הספקנו להעמיק בהם בעקבות נגיף הקורונה האחד קשור בחליבת הפרות, כיצד הם נפגעות מהתהליך. והשני מדבר על מכירת הכלבים אל מול אימוץ כלבים דרך עמותות.
באמצעות ההתעסקות בכלל הנושאים הללו, הצלחנו להראות את הפגיעה בבעלי החיים באופנים דומים וגם שונים לגמרי כך שכל אדם עלול למצוא את עצמו מתחבר ללפחות אחד מהתכנים שבפרויקט שלנו.
:סקירת הספרות
סקירת ספרות בנושא: יחס שגוי לבעלי חיים. הבעיה הנבדקת: התייחסות בני האדם לבעלי החיים.
הסקירה מבוססת על החוק להתעללות בבעלי חיים ועל כתבות מאתר אנימלס לזכויות בעלי חיים.
היחס השגוי לבעלי החיים שכיח בתעשיית החיות כולה, הדבר לא נמצא רק בתעשייה אלא גם בחיי היומיום של כולנו בהיבטים שונים. בנוסף, מצבים חריפים יותר של היחס השגוי אף מתבטאים בהתעללות ישירה לחיות מחמד ולעיתים לחיות משק.
החוק הבסיסי נגד התעללות בבעלי חיים נחקק ביוזמת חבר-הכנסת אברהם פורז בשנת 1994 ומאז נוספו לו סעיפים רבים.
כיום החוק נגד התעללות בבעלי חיים מכיל בתוכו סעיפים רבים כדי לכסות את כל המקרים של התעללות בבעלי חיים - חיות משק וחיות בית. עיקריו של החוק נמצא בתתי הסעיפים הבאים:
"לא יענה אדם בעל חיים, לא יתאכזר אליו ולא יתעלל בו בדרך כלשהי."(סעיף 2, תת סעיף א')
"לא יעביד אדם בעל חיים שאינו מסוגל לעבוד עקב מצבו הגופני.'' ( סעיף 3, תת סעיף א')
"לא יעביד אדם בעל חיים עד כדי אפיסת כוחות." (סעיף 3, תת סעיף ב')
במהלך השנים האבולוציה התקדמה ואיתה התפתחו חיות המשק בצורת תגמול; המסתגלים, הסקרנים, הדואגים למזונם, יחסי הורה-צאצא. התערבות האדם בטיפול בחיות המשק הביאה לפער בין ההרגלים של חיות המשק לבין המציאות, בה הם חיים בתנאי קיצון: לבני האדם יש כוח ואפשרות למקם את החיה בין סורגים צפופים, בהפרדה מהצאצאים והזנה מיידית ללא חיפוש והשגת האוכל.
האדם עשוי לטעון שהתנאים אותם הוא מעניק לחיות המשק מספקים את כל צרכיהן: הוא אמנם יהייה צודק מבחינת מאמצי ההישרדות הפחותים בשל סיפוק כללי, אך הסבל שנגרם לחיות בשל ההתנוונות ולקיחת היכולת שלהן להתנהגות טבעית לא מקבל מענה בתהליך האבולוציוני.
עמותת "חימשק" פועלת במטרה לשפר את תנאי חייהם של בעלי חיים בכלל, ובעלי חיים חקלאיים בפרט,
להביא למודעות הציבור את הצורך בשיפור רווחת חיות המשק, לחנך את הנוער ליחס הוגן כלפי בעלי חיים ולהביא לחקיקת חוקים ותקנות, אשר יבטיחו תנאים הוגנים לבעלי החיים.
מחקרם של אוניברסיטת בר אילן מתאר כי אורח חייהן הטבעי של התרנגולות הוא בלהקות קטנות שבהן כל פרט יודע את מקומו ומזהה את חברי הלהקה האחרים. התרנגולות נהנות מאמבטיות חול, התרוצצות בחצר והתעופפות. הן מטילות את הביצים בפרטיות בקינים שהן הקימו. אורח חיים זה לא קיים בלולים תעשייתים הן נכלאות בצפיפות (השטח המוקצב לכל תרנגולת הוא כגודל התרנגולת עצמה).
בכלובים אלו התרנגולות אינן יכולות לזוז ולפרוש את כנפיהן; הן עומדות על רשת ברזל אשר גורמת לעיתים קרובות לפציעות ולעיוותים ברגליהן. בעת הטלת הביצים בלולים תעשייתים אין לתרנגולות פרטיות, דבר המתואר ע"י הזואולוג קונרד לורנץ כעינוי הקשה ביותר בעבור התרנגולות.
הצפיפות הקשה והמתח גורמים לתרנגולות לנקר את נוצותיהן או את חברותיהן לתא. כדי למנוע זאת נהוג לקטום את מקורן עוד בהיותן אפרוחיות. הקיטום נעשה על ידי מכשיר דמוי גיליוטינה, בעלת להבים מלובנים. התהליך גורם לאפרוחיות כאב עז וממושך.
ישנן גם הבהמות בתעשיית חיות המשק.
חלק נכבד מתעשיית המזון העולמית מתרכז בתעשיית החלב; מעדנים, גבינות, חלב ומוצריו ועוד.
בשביל לייצר את כל אלה נזדקקות פרות המספקות את המשאב - חלב, והן נמצאות ברפתות שמחזיקות אותן ונמצאות בחליבה לצורך המזון של האדם.
ברפתות נמצאות פרות רבות במרחבים לא גדולים, דבר שלא נעים להן ואף מסכן אותן.
לפי מחקר על רווחת חיות המשק בכלל והפרות בפרט היא נושא מעט חבוי, אך בעידן בו המודעות לאיכות המזון מתגברת והולכת ישנו רצון לאוכל בריא יותר, מה שמתחיל בבריאות ובטיחות המזון - הפרות, במקרה הספציפי הזה.
אנשים רבים מוטרדים מאופן החזקת בעליי החיים המיועדים לתעשיית המזון, במיוחד כשהם יודעים שחיות משק הוכרו כישויות היכולות לחוות סבל וגם הנאה. בעקבות הכרה זו הוסדרה חקיקה בעולם ובארץ המגנה על החיות מחווית כאב וסבל שהם לא צריכים לחוות במסגרת חייהן כחיות המיועדות למזון, אך בפועל ההגנה והאכיפה לא קורית כפי שהיו באמת רוצים בשביל החיות.
ישנו רצון להתדיין על הסיבות הגורמות לחיות משק תחושת כאב ואי נוחות תוך בדיקה ואבחון של מצבי מצוקה בשילוב טכנולוגיות חדשות.
כשהחיות סובלות מתחושות לא נעימות, מיצוי הפוטנציאל שלהן יורד.
הכאב נגרם לעיתים ממחלות (כגון דלקת רחם, עטין, צליעות והפרעות עיכול) או פעולות משק שלא מבוצעות כראוי (סימון הפרות, הסרת קרניים, המלטות וחיסונים).
בעת הימצאות הפרות בעדר הן נוטות להסתיר את הכאב ואת החולשה, זאת יחד עם השונות בין פרט לפרט ברפת מקשה להתייחסות מלאה ונראות של הקושי, המצוקה ואי הנוחות של הפרות.
חלק נכבד בתעשיית המזון הוא בשר.
המתת בעלי חיים למטרות אכילה מקובלת על הרוב בחברה הגלובלית, חברה זו אחראית להבטיח כי התהליך לא יגרום כאב, פציעה, מצוקה או סבל שלא לצורך.
לפי מחקר שנעשה כחלק מצער בעלי חיים התגלה כי השיח על רווחת בעלי חיים בזמן השחיטה התמקד בשיטת ההמתה. אבל, מנקודת המבט של בעל החיים, המוות עשוי להיות רק האחרון בסדרה של אירועים מלחיצים לא פחות ואף יותר, כמו הובלה אל בית המטבחיים, פריקה לסביבה חדשה, בדיקה וריסון.
העקרונות הבסיסיים שיש להקפיד עליהם להבטחת מוות טוב הם:
-שיטות נהיגה ומתקנים הממזערים את רמת הסטרס של החיה
-סגל עובדים מיומן ואכפתי, שעבר הכשרה נאותה
-ציוד הולם ותקין המתאים למטרה שלשמה הוא משמש
-תהליך יעיל הגורם לאבדן הכרה וכושר חישה מיידיים,
או תהליך הגורם לאבדן הכרה ללא מצוקה באופן המבטיח כי החיה לא תתעורר ממצב זה עד מותה.
ישנם שני סוגי שחיטה, שחיטה עם הימום מקדים ושחיטה ללא הימום מקדים.
שחיטה עם הימום מתבצעת עם אקדח הימום שמוציא את החיה מהכרה למשך 20 שניות ועל כן השחיטה חייבת להתבצע מייד לאחר ההימום כדי שבעל החיים לא יתעורר באמצע ויחווה סבל מיותר.
שחיטה ללא הימום מקדים מתבצעת עם סכין ארוכה וחדה מאוד. לרוב המוות נגרם מאיבוד הדם של החיה תוך כדי שהיא נמצאת בהכרה מלאה.
שחיטה זו היא הפחות מועדפת מבחינת רווחת החיה מכיוון שהחיה נמצאת בהכרה למשך זמן ארוך יותר ושואפת דם לתוך קנה הנשימה ודרכי הנשימה, זה פוגע ברווחת החיה בגלל שתחושת הדם הזורם לתוך מערכת הנשימה גורמת למצוקה רבה.
"שר החקלאות ופיתוח הכפר, לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה, יקבע הוראות לעניין דרכים שבהן תפעל המדינה לצמצום ההתרבות של בעלי חיים משוטטים; בלי לגרוע מהוראות כל דין, תקציב למימון פעולות לפי סעיף זה לא ישמש לשם המתת בעלי חיים." (סעיף 14א, תת סעיף א')
חתולי רחוב בהגדרתם הם חתולים החיים בסביבת האדם, בעיר או ביישוב, אין להם בעלים והם ניזונים בעיקר מאשפת האדם.
לפי דוח מבקר המדינה, הטיפול בחתולי הרחוב מבוצע על ידי השירות הוטרינרי העירוני, כאשר הם דואגים גם להזנת החתולים וגם לטיפולים רפואיים להם החתולים זקוקים.
הטיפולים בחתולי הרחוב יתבצעו כאשר החתול כבר פגוע (הן זאת בעקבות מחלה והן זאת בעקבות פציעה על ידי עצם אחר), כאשר נשקפת סכנה בריאותית לחתול והטיפול ימנע את הפגיעה העתידית. בנוסף כאשר חתולי הרחוב יהוו מטרד לסביבה האנושית, העיריות יהיו רשאיות להרחיקם מאותה סביבה.
לאחר שחתול רחוב עובר טיפול רפואי הוא לא יועבר ישירות חזרה אל הרחוב: כמו כל בעל חיים אחר אשר נוכח לאחר התערבות רפואית, גם חתולי הרחוב אינם כשירים דים בשביל חזרה אל השגרה. לכן הם מועברים לאדם פרטי אשר ידאג להם לזמן קצוב ולאחר מכן מוחזרים אל סביבתם הקודמת או מועברים אל עמותה הפועלת בשביל החיות.
גם כאשר חתולי הרחוב בריאים והתנהגותם תקינה, הם לא נשארים אחרים על עצמם. אומנם, חתולי הרחוב בהגדרתם, ניזונים מאשפת האדם, אך האם זה ורק זה משביע אותם? השירות הוטרינרי העירוני דואג לקבוע תחנות האכלה מסודרות ברחבי העיר השונים כאשר ביצוע פעולת ההאכלה לא מפריע לתושבים ולשגרה באותו אזור.
נקודות האכלה משמשות לסימון החתולים וכך העיריה נשארת מודעת להתקיימותם ולפעילותם.
לפי מחקר של השירותים הווטרינריים, השירות הוטרינרי מחויב לעקר ולסרס כל חתול ולעקר כל חתולת רחוב חדשים אשר מגיעים לנקודת האכלה, ולאחר סירוסם ועיקורם יש לסמן אותם (לבצע חתך קטן באוזן שלהם). וכל זאת בשביל למנוע את התרבותם המהירה והמופרזת אשר פוגעת בסביבה האנושית ובבריאות של אותן חתולות רחוב ממליטות.
"לא ייערך ניסוי לבדיקת מוצרי קוסמטיקה, שאינם לצורכי בריאות, ולחומרי ניקוי." (חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), סעיף 10)
ניסויים בבעלי חיים היא תופעה שכיחה בארץ ובכלל בכל מקום - מחקרים בבעלי חיים במעבדות, כולל ניתוחים ללא הרדמה, גרימת מחלות קשות, הרעבה, חישמול, הטלת מומים ועוד. המדענים שעוסקים בנושא חלוקים בדעתם על יעילות הניסויים. הניסויים נבדקים על מינים שרחוקים מהאדם מבחינה ביולוגית וכביכול לא יעילים, אך עדיין ממשיכים לבצע את הניסויים.
מתוך דו"ח מבקר המדינה ישנם 70 עמודים העוסקים בביקורת חריפה על המועצה לניסויים בבעלי-חיים, הגוף המופקד על הפיקוח על ניסויים בבעלי-חיים בישראל. המועצה הוקמה במטרה לצמצם את הניסויים בבעלי-חיים ולעודד שימוש בשיטות מחקר חלופיות. בפועל, המועצה אינה עושה כמעט דבר כדי למלא את התפקיד המוצהר שלה, ומאשרת ניסויים בתנאים ספציפים.
בעקבות החוק האוסר על הניסוים בבע"ח, והאישורים המתמשכים בכל זאת של המועצה לניסויים בבעלי-חיים, חברות קוסמטיקה המתנגדות לניסויים, החלו להטביע על גב מוצריהן סימון של ארנב (ציור מופשט של ארנב) אשר מסמל כי המוצר לא נוסה כלל על בע"ח.
"נוכח הממונה או רופא וטרינר עובד ציבור שהמנהל הסמיכו לכך, כי בעל חיים חולה או סובל, ואינו מקבל טיפול רפואי הולם, רשאים הם להעבירו למתקן מוגן או לצוות על המתתו, הכל לפי מצבו הרפואי." (סעיף 13, תת סעיף א')
"המתת בעל חיים תבוצע תוך מניעת סבל מיותר והבעלים או המחזיק ישאו בהוצאות ההמתה." (סעיף 13, תת סעיף ב')
מתוך מחקר של השירותים הוטרינריים, כל עיר אחראית על ההסגרים והמתת בעלי החיים שבתחומי העיר. הם אחראים ברמה הארצית על מניעת מחלות המשותפות לבעלי חיי ולבני אדם , כמו מחלת הכלבת.
בדוחו של מבקר המדינה נמצא כי הווטרינרים שפועלים בתחומם של כמה רשויות מקומיות במעמד של וטרינר רשות לא מונו על יד כחוק, ועל כן הטיפול שהם נותנים לכלבים וחתולים בתחומם אינו חוקי.
ישנם שני סוגי הסגרים, הסגרים מבודדים לצורך תצפיות על בעלי חיים שחשודים בכלבת והסגרים להסדרת הפיקוח על כלבים, ומיועדות להסגרת כלבים משוטטים.
בבדיקת מבקר המדינה קיים מחסור בתחנות הסגר ברחבי הארץ ולכן ההסגרים מלאים עד אפס מקום ופוגעים ברווחתם של בעלי החיים. הקמתן של תחנות הסגר רשותיות נעשתה ללא תכנון כולל ולכן גם אין טיפול הולם בחיות. הבדיקה העלתה כי רק חלק מהרשויות המקומיות הקצו תקציב מיוחד להקמת תחנות הסגר רשותיות, וכי מרבית לא הקימו כלל תחנות כאלה. בבדיקה הועלה כי חלק מתחנות ההסגר הרשותיות אינן עומדות בתנאי שנקבעו בתקנות צער בעלי חיי (הגנה על בעלי חיים) (החזקה שלא לצרכי חקלאיים),והן אינן ראויות להחזקת בעלי חיים.
ישנה המתה של חתולי רחוב ובעלי חיים נוספים על ידי רשויות מקומיות ברחבי הארץ, הגבילו בשלב מסויים את ההמתה של בעלי החיים אך עקב תלונות וחוסר עמידה בנהלים שהציבו לעצמם נתנו יד חופשית יותר לרשויות המקומיות בהמתת חתולים. נאמר בנוהל שהמתתם של חיות יבוצע אם וכאשר הם מהווים סכנה בריאותית לאדם, או כשהם גורמים למטרד שמוצא את ביטויו בתלונות אזרחים אל הרשות המקומית.
אך הדבר נאכף ומבוקר לעיתים רחוקות.
הדוח חושף התנהלות לקויה של רשויות מקומיות רבות באופן טיפולן בכלבים ובחתולי רחוב שבתחומן, והיעדר פיקוח סדור של השירותים הווטרינריים על פעולות הרשויות המקומיות בתחום זה.
בשנים האחרונות מגמת הצמחונות הולכת ותופסת תאוצה בקרב הציבור הרחב בכלל ובקרב מתבגרים בפרט. צמחונות הוא סגנון אכילה המבוסס על מזון שמקורו מהצומח, אך ישנם סוגים של צמחונים - כאלה שאוכלים דגים ומזון שמקורו מהצומח ולא אוכלים בשר וכאלה שנקראים (Semi Vegetarian) שאוכלים רק מזון שמקורו מהצומח אבל אוכלים פעם/פעמיים בשבוע בשר.
ישנה מגמה המקבילה לצמחונות והיא הטבעונות, בה האכילה מבוססת גם על מזון שמקורו בצומח אך הם בניגוד לצמחונים לא אוכלים ביצים וחלב. קיימים סוגים נוספים של טבעונים- כאלה שאוכלים מזון שמקורו בצומח וביצים אך לא שותים חלב, כאלה שאוכלים מזון שמקורו בצומח ושותים חלב אך לא אוכלים ביצים.
על פי סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומלב"ם (2010) שבדק את הסיבות לבחירה בצמחונות או בטבעונות, נמצא כי 38.7% מכלל הנשאלים בחרו בצמחונות או בטבעונות מסיבות אידיאולוגיות, 36.2% מכלל הנשאלים בחרו בכך בשל סיבות העדפות טעם, 17.1% מכלל הנשאלים בחרו בכך מסיבות בריאותיות ו - 8.4% בחרו בכך מסיבות אחרות.
בסקר זה מצאו גם כי 2.6% מכלל האוכלוסייה בישראל הם טבעונים או צמחונים, בנוסף מצאו כי 1.6% מהגברים בישראל ו4% מהנשים בישראל טבעונים או צמחונים.
האדם אחראי לא רק על החיות שבסביבתו אלא גם על האקלים.
ליאור ממון מתארת במחקרה כי דובי הקוטב בדרך להרעבה המונית.
ממש כמו שהקטבים משמשים כמעבדה מואצת לשינויי אקלים סביבתיים גלובליים, כך דובי הקוטב שמוגדרים כיום כפגיעים על ידי ה-IUCN (International Union for Conservation of Nature) עלולים לחוות תהליך מואץ של דעיכה והידרדרות בעקבות הפגיעה וההצטמצמות של בית הגידול הטבעי והבלעדי שלהם. דובי הקוטב נמצאים בראש מארג המזון, ללא כל אויב טבעי, מלבד כמובן האדם והשפעתו על האקלים. החוג הארקטי משמש כבית הגידול הבלעדי שלהם, והם לרוב חווים בגוף ראשון ובזמן אמת את השפעת עליית מפלס מי הים, הטמפרטורות המתחממות והקרח הימי הנמס.
אמנם, דובי הקוטב פיתחו במהלך האבולוציה מנגנוני הישרדות מתוחכמים המאפשרים להם להתקיים בתנאים קיצוניים, אך הם הפכו לתלויים לחסדי הקרח המפשיר והקופא לצורך הישרדותם, וכך לפגיעים יותר בהשוואה ליונקים אחרים המסוגלים להתקיים בתנאי אקלים מגוונים.
תקופות קפיאת הקרח הן חלון ההזדמנות של דובי הקוטב לצוד ו״להכין את גופם לקיץ״, שאותו הם מבלים על היבשה, רחוק מחטיפי כלבי הים שלהם. כלבי הים הם שחיינים טובים בהרבה, ולדובים סיכוי נמוך לתפוס אותם כשהגישה אליהם לא נוחה. שינוי האקלים גורם לקרח הימי להפשיר ולסגת מוקדם יותר באביב ולקפוא מאוחר יותר בחורף, כך שתקופות הצום הקיציות של דובי הקוטב הולכות ומתארכות משנה לשנה, יותר ממה שהם רגילים או מסוגלים לו.
לפי אתר "science" על מנת לשרוד, דובת קוטב ממוצעת צריכה לצרוך מינימום של 12 אלף קלוריות ביום (שאותן אמור לספק לה כלב ים בוגר בגודל בינוני פעם ב-10 ימים, או שלושה כלבי ים מתבגרים או 20 גורי כלבלבי ים קטנטנים ורכים, או 220 ביג-מאקים בסניף ״מקדונלדס אלסקה״ הקרוב). עם זאת, ירידה של כ-14 אחוז בכיסוי הקרח הימי בתוך עשור הופכת את כלבי הים לקשים יותר להשגה. במהלך המחקר, הדובות שהצליחו לצוד כלבי ים שמרו על משקלן, אך יותר ממחצית הדובות הנותרות, שנאלצו להתקיים על שיירים, איבדו עד כעשירית ממשקלן הכולל.
:סיכום
הפרויקט שלנו מדבר על תופעה כואבת שאופפת את כדור הארץ מאז תחיית בני האדם - התעללות ויחס שגוי לבעלי חיים על ידי האדם. התעללות בבעלי חיים מתקיימת גם מחוץ לתעשיית המזון והעבדת חיות - בחיי היום-יום של כולנו, כשזה מגיע לחיות רחוב, משק, ואפילו חיות מחמד.
החוק כולל סעיפים רבים בנוגע להתעללות בבעלי חיים, חיות משק וחיות מחמד כאחד. עיקריו של החוק הם:
"לא יענה אדם בעל חיים, לא יתאכזר אליו ולא יתעלל בו בדרך כלשהי."(סעיף 2, תת סעיף א')
"לא יעביד אדם בעל חיים שאינו מסוגל לעבוד עקב מצבו הגופני.'' ( סעיף 3, תת סעיף א')
"לא יעביד אדם בעל חיים עד כדי אפיסת כוחות." (סעיף 3, תת סעיף ב')
התערבות האדם בטיפול בחיות המשק הביאה לפער בין ההרגלים של חיות המשק לבין המציאות, בה הם חיים בתנאי קיצון: לבני האדם יש כוח ואפשרות למקם את החיה בין סורגים צפופים, בהפרדה מהצאצאים והזנה מיידית ללא חיפוש והשגת האוכל.
הסבל שנגרם לחיות בשל ההתנוונות ולקיחת היכולת שלהן להתנהגות טבעית לא מקבל מענה בתהליך האבולוציוני.
עמותת "חימשק" פועלת במטרה לשפר את תנאי חייהם של בעלי חיים בכלל, ובעלי חיים חקלאיים בפרט, ולהביא לחקיקת חוקים ותקנות, אשר יבטיחו תנאים הוגנים לבעלי החיים.
מחקרם של אוניברסיטת בר אילן מתאר את אורח חיהן של התרנגולות כפי שאמור להיות לעומת מה שקורה בפועל. בטבע החופשי, התרנגולות נהנות מאמבטיות חול, התרוצצות בחצר והתעופפות. הן מטילות את הביצים בפרטיות בקינים שהן הקימו. אורח חיים זה לא קיים בלולים תעשייתים בהם הן נכלאות בצפיפות וללא פרטיות, דבר המתואר ע"י הזואולוג קונרד לורנץ כעינוי הקשה ביותר בעבור התרנגולות.
בנוסף לתרנגולות, חלק נכבד מתעשיית המזון העולמית מתרכז בבהמות ובחלב שהן מייצרות; מעדנים, גבינות, חלב ומוצריו ועוד.
אנשים רבים מוטרדים מאופן החזקת בעליי החיים המיועדים לתעשיית המזון. בעקבות הכרה זו הוסדרה חקיקה בעולם ובארץ המגנה על החיות מחווית כאב וסבל שהם לא צריכים לחוות במסגרת חייהן כחיות המיועדות למזון, אך בפועל ההגנה והאכיפה לא קורית כפי שהיו באמת רוצים בשביל החיות.
כשהחיות סובלות מתחושות לא נעימות, מיצוי הפוטנציאל שלהן יורד.
הכאב נגרם לעיתים ממחלות (כגון דלקת רחם, עטין, צליעות והפרעות עיכול) או פעולות משק שלא מבוצעות כראוי (סימון הפרות, הסרת קרניים, המלטות וחיסונים).
בעת הימצאות הפרות בעדר הן נוטות להסתיר את הכאב ואת החולשה, זאת יחד עם השונות בין פרט לפרט ברפת מקשה להתייחסות מלאה ונראות של הקושי, המצוקה ואי הנוחות של הפרות.
בנוסף לחלב, בהמות רבות משמשות גם כחלק מתעשיית הבשר.
לפי מחקר שנעשה כחלק מצער בעלי חיים התגלה כי השיח על רווחת בעלי חיים בזמן השחיטה התמקד בשיטת ההמתה. אבל, המוות עשוי להיות רק האחרון בסדרה של אירועים מלחיצים לא פחות ואף יותר, כמו הובלה אל בית המטבחיים, פריקה לסביבה חדשה, בדיקה וריסון.
ישנם עקרונות בסיסיים שיש להקפיד עליהם להבטחת מוות טוב, כמו סגל עובדים מיומן ואכפתי, שעבר הכשרה נאותה וציוד הולם ותקין המתאים למטרה שלשמה הוא משמש.
דרכים מקובלות למוות של בעלי חיים בתעשייה הן שחיטה עם הימום מקדים ושחיטה ללא הימום מקדים.
שחיטה עם הימום מתבצעת עם אקדח הימום שמוציא את החיה מהכרה למשך 20 שניות ועל כן השחיטה חייבת להתבצע מייד לאחר ההימום כדי שבעל החיים לא יתעורר באמצע ויחווה סבל מיותר.
שחיטה ללא הימום מקדים מתבצעת עם סכין ארוכה וחדה מאוד. לרוב המוות נגרם מאיבוד הדם של החיה תוך כדי שהיא נמצאת בהכרה מלאה - שחיטה זו היא הפחות מועדפת מבחינת רווחת החיה מכיוון שהחיה נמצאת בהכרה למשך זמן ארוך יותר ושואפת דם לתוך קנה הנשימה ודרכי הנשימה, דבר הגורם למצוקה רבה.
סוג נוסף של יחס שגוי לבעלי חיים מתבטא אצל חתולי רחוב. בהגדרתם, חתולי רחוב הם חתולים החיים בסביבת האדם, בעיר או ביישוב, אין להם בעלים והם ניזונים בעיקר מאשפת האדם.
לפי דוח מבקר המדינה, הטיפול בחתולי הרחוב מבוצע על ידי השירות הוטרינרי העירוני, כאשר הם דואגים גם להזנת החתולים וגם לטיפולים רפואיים להם החתולים זקוקים.
הטיפולים בחתולי הרחוב יתבצעו כאשר החתול כבר פגוע, כאשר נשקפת סכנה בריאותית לחתול והטיפול ימנע את הפגיעה העתידית. לאחר שחתול רחוב עובר טיפול רפואי הוא יועבר לאדם פרטי אשר ידאג להם לזמן קצוב ולאחר מכן מוחזר אל סביבתו הקודמת או אל עמותה הפועלת בשביל החיות.
השירות הוטרינרי העירוני דואג לקבוע תחנות האכלה מסודרות ברחבי העיר השונים כאשר ביצוע פעולת ההאכלה לא מפריע לתושבים ולשגרה באותו אזור.
השירות הוטרינרי מחויב לעקר ולסרס כל חתול ולעקר כל חתולת רחוב חדשים אשר מגיעים לנקודת האכלה, וכל זאת בשביל למנוע את התרבותם המהירה והמופרזת אשר פוגעת בסביבה האנושית ובבריאות של אותן חתולות רחוב ממליטות.
אחת מהדרכים הבולטות יותר לתעללות בבעלי חיים היא ניסויים בבעלי חיים. תופעה זו היא תופעה שכיחה בכל מקום בעולם וכוללית מחקרים בבעלי חיים במעבדות, כולל ניתוחים ללא הרדמה, גרימת מחלות קשות, הרעבה, חישמול, הטלת מומים ועוד. הניסויים נבדקים על מינים שרחוקים מהאדם מבחינה ביולוגית וכביכול לא יעילים, אך עדיין ממשיכים לבצע את הניסויים.
מתוך דו"ח מבקר המדינה ישנם 70 עמודים העוסקים בביקורת חריפה על המועצה לניסויים בבעלי-חיים, הגוף המופקד על הפיקוח על ניסויים בבעלי-חיים בישראל. המועצה הוקמה במטרה לצמצם את הניסויים בבעלי-חיים ולעודד שימוש בשיטות מחקר חלופיות. בפועל, המועצה אינה עושה כמעט דבר כדי למלא את התפקיד המוצהר שלה, ומאשרת ניסויים בתנאים ספציפים.
ההסגרים והמתת בעלי החיים הן גם סוג של התעללות בבעלי חיים. מתוך מחקר של השירותים הוטרינריים, כל עיר אחראית על ההסגרים והמתת בעלי החיים שבתחומיה.
ישנם שני סוגי הסגרים, הסגרים מבודדים לצורך תצפיות על בעלי חיים שחשודים בכלבת והסגרים להסדרת הפיקוח על כלבים, ומיועדות לכלבים משוטטים.
בבדיקת מבקר המדינה קיים מחסור בתחנות הסגר ברחבי הארץ ולכן ההסגרים מלאים עד אפס מקום ופוגעים ברווחתם של בעלי החיים. הקמתן של תחנות הסגר רשותיות נעשתה ללא תכנון כולל ולכן גם אין טיפול הולם בחיות.
ישנה המתה של חתולי רחוב ובעלי חיים נוספים על ידי רשויות מקומיות ברחבי הארץ. הגבילו בשלב מסויים את ההמתה של בעלי החיים אך עקב תלונות וחוסר עמידה בנהלים שהציבו לעצמם, נתנו יד חופשית יותר לרשויות המקומיות בהמתתם. נאמר בנוהל שהמתתם של חיות יבוצע אם וכאשר הם מהווים סכנה בריאותית לאדם, או כשהם גורמים למטרד שמוצא את ביטויו בתלונות אזרחים אל הרשות המקומית.
אך הדבר נאכף ומבוקר לעיתים רחוקות.
בשנים האחרונות מגמת הצמחונות הולכת ותופסת תאוצה בקרב הציבור הרחב בכלל ובקרב מתבגרים בפרט. צמחונות הוא סגנון אכילה המבוסס על מזון שמקורו מהצומח, ישנה מגמה המקבילה לצמחונות והיא הטבעונות, בה האכילה מבוססת גם על מזון שמקורו בצומח אך הם בניגוד לצמחונים לא אוכלים ביצים וחלב. על פי סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומלב"ם (2010) שבדק את הסיבות לבחירה בצמחונות או בטבעונות, נמצא כי 2.6% מכלל האוכלוסייה בישראל הם טבעונים או צמחונים, מתוכם, 38.7% בחרו בצמחונות או טבעונות מסיבות אידיאולוגיות, 36.2% מכלל הנשאלים בחרו בכך בשל סיבות העדפות טעם, 17.1% מכלל הנשאלים בחרו בכך מסיבות בריאותיות ו - 8.4% בחרו בכך מסיבות אחרות.
האדם אחראי לא רק על החיות שבסביבתו אלא גם על האקלים.
ממש כמו שהקטבים משמשים כמעבדה מואצת לשינויי אקלים סביבתיים גלובליים, כך דובי הקוטב שמוגדרים כיום כפגיעים על ידי ה-IUCN (International Union for Conservation of Nature) עלולים לחוות תהליך מואץ של דעיכה והידרדרות בעקבות הפגיעה וההצטמצמות של בית הגידול הטבעי והבלעדי שלהם. הם לרוב חווים בגוף ראשון ובזמן אמת את השפעת עליית מפלס מי הים, הטמפרטורות המתחממות והקרח הימי הנמס.
אמנם, דובי הקוטב פיתחו במהלך האבולוציה מנגנוני הישרדות מתוחכמים המאפשרים להם להתקיים בתנאים קיצוניים, אך הם הפכו לתלויים לחסדי הקרח המפשיר והקופא לצורך הישרדותם, וכך לפגיעים יותר בהשוואה ליונקים אחרים המסוגלים להתקיים בתנאי אקלים מגוונים.
שינוי האקלים גורם לקרח הימי להפשיר ולסגת מוקדם יותר באביב ולקפוא מאוחר יותר בחורף, כך שתקופות הצום הקיציות של דובי הקוטב הולכות ומתארכות משנה לשנה, יותר ממה שהם רגילים או מסוגלים לו.
כלבי הים הם שחיינים טובים בהרבה, ולכן לדובים סיכוי נמוך לתפוס אותם כשהגישה אליהם לא נוחה.
לפי אתר "science" על מנת לשרוד, דובת קוטב ממוצעת צריכה לצרוך מינימום של 12 אלף קלוריות ביום, עם זאת, ירידה של כ-14 אחוז בכיסוי הקרח הימי בתוך עשור הופכת את כלבי הים לקשים יותר להשגה, מה שגורם לירידה משמעותית מאוד במשקלם של דובי הקוטב.
:דיון ומסקנות
הבעיה שחקרנו בפרויקט היא היחס השגוי של בני האדם כלפי בעלי החיים. במהלך התחקיר המקדים (סקירת הספרות) שביצענו, גילינו ממצאים מעניינים בכל נושא שבדקנו. מסקירת הספרות גילינו כי החוק מאשר קיום של ניסויים בבעלי חיים אך ורק בשיטות מחקר רפואיות ולא למטרות קוסמטיקיה. בעקבות הניסויים בבעלי חיים שכן מתקיימים קיים גוף שתפקידו לפקח על הניסויים בבעלי חיים ולעודד לצמצום שלהם באמצעות שימוש בשיטות מחקר אחרות. למרות תפקידו, הגוף לא פועל כמו שהוא צריך, לא נעשה כמעט דבר למען צמצום או הפסקת הניסויים בבעלי החיים, והגוף עדיין מאשר את קיום הניסויים. בעקבות כך מבקר המדינה כתב דו"ח העוסק בביקורת חריפה על גוף זה. במהלך התחקיר נחשפנו לטבלה המסכמת את כמות בעלי החיים שמצאו את מותם במהלך ניסויים בשנת 2018. ביצירת תשדיר השרות שלנו, השתמשנו בנתוני הטבלה במטרה לזעזע את הצופים ולהראות את הזוועות הנגרמות ''מאחורי הקלעים''.
במהלך כתיבת סקירת הספרות מצאנו כי הפרות שמשתמשים בהן לתעשיית הבשר והחלב, נאלצות לעבור תהליך קשה לפני השחיטה או החליבה הכולל הובלה אל בית המטבחיים או המחלבה, פריקה לסביבה חדשה, בדיקה וריסון. אך בנוסף, גם למדנו שמנסים לבצע שיטות שחיטה שיגרמו לפרות לפחות סבל. מהביקור שעשינו ברפת וכשצפינו בחליבה, שמחתי לראות שהפרות אכן מקבלות יחס טוב יותר משחשבתי בתהליך החליבה, זוכות לתנאים טובים יותר משדמיינתי. בנוסף גילינו שהרפת מעניקה לפרות הנחלבות, סביבת מחייה הגורמת לכך שהן יחיו למשך יותר זמן מאשר שהן היו חיות בטבע. למרות הממצאים הטובים שהרפתות חשפו בפניי, ישנו תמיד מקום לשיפור נוסף- למשל, סביבה מרווחת יותר של הפרות, תדירות נמוכה יותר של החליבה ועוד.
כשחקרנו את תופעת הצמחונות והטבעונות למדנו שמספר הצמחונים וטבעונים הוא גדול וכך גם הסיבות לכך שהם בחרו לנהל אורח חיים שכזה גדול, אך לעומת זאת, המבחר של תחליפי המזון במרקטים אינו גדול כלל. במהלך צילום המשאל רחוב ועריכת הסקר האינטרנטי, נחשפנו לסוגים שונים של צמחונים וטבעונים שסיפרו לנו שהסיבה לקיום האורח חיים הזה הוא אינודווקא מטעמי אידיאולוגיה אלא גם מפני שהם לא אוהבים את הטעם וכדומה. מכיוון שאני צמחונית, אהבתי לראות ולגלות אנשים נוספים שבחרו לנהל אורח חיים כמו שלי, ונהנתי להגלות את הסיבות השונות שלהם משלי.
בנושא ההתחממות הגלובלית שחקרנו באמצעות שלושה אקולוגים שונים, גילינו כי הדעות חלוקות גם בעולם המדע. אקולוג אחד טען כי יש לבני האדם עוד מקום לשפר את ההתחממות ואף לתקן, ואילו אחר טען שכבר הגענו ל'נקות האל חזור'. יצירת הפודקאסט על ההתחממות הגלובלית הובילה אותי לחשוב כי כדור הארץ ימשיך להתחמם ולא רק בעלי החיים ימשיכו להיפגע מכך, אלא גם בני האדם, אם לא נתחיל לשנות את ההתנהגות והפעולות היומיומיות שלנו.
:טור דעה
מחוסנים לקורונה
סין, איטליה, ספרד, אנגליה, צרפת, קוריאה, מצרים, איראן, ישראל. אז מה משותף לכל המדינות הרחוקות האלה, בין אם זה במרחק פיזי ובין אם זה באופי- קורונה, או בשמו השני 'COVID-19'.
קורונה? כן, כן, הנגיף ההוא שהשתלט על כל העולם, השבית את המסחר הבין-לאומי, הוריד את הערך של חברת 'אפל' האגדית, ואפילו עשה מה שהרבה אנשים גדולים וגם פחות לא הצליחו- הפסקת אש בינינו לבין הערבים.
לפי פרסומים של אתר 'Coronavirus map', של גוגל, נכון ל-26 במרץ, בשעות הערב, כחצי מיליון בני אדם נדבקו בנגיף הקורונה. מתוכם כעשרים ושלושה אלף נספו. חשבתי הרבה אם אפשר להגיד נספו, הרי אני מכירה אותה כמילה קשה, כשמדובר על אדם, משפחה או חבר מפעם שנלקחו בעת שהגנו על המדינה שלהם בשעת מלחמה אכזרית. ובמחשבה שניה, זוהי מלחמה. האנושות כולה נלחמת בשעה זו- שאני כותבת וגם כשאתם מקשיבים עכשיו לקול הקטן שבראש שלכם שמקריא את מילותיי. האנושות כולה נלחמת בשעה זו בנגיף הקורונה- בחלקיק אוויר שרובנו מעולם לא נבין, מלחמה ללא אויב ברור. המלחמה האכזרית ביותר שידעה האנושות כולה מאז השפעת הספרדית וקודם לכן, האבעבועות השחורות.
''דע מאין באת ולאן אתה הולך''. קורונה, פסקה זו היא אלייך. כולנו שמענו מהיכן הופעת- אומנם הדעות חלוקות, חלק אומרים שהנדבק הראשון אכל מרק עטלפים, אך מומחים אמרו שההדבקה הראשונה הייתה בעקבות חיות טמהות שנמכרו באופן בלתי חוקי בשוק במחוז ההתפרצות ווהאן שבסין. אז שאלה לי אלייך, אם הדבקת את בני האדם הנחשבים לבעלי החיים התבוניים ביותר, האם גם החברים הטובים של האדם, שהולכים על ארבע ומקשקשים בזנב יכולים להדבק בקורונה? האם גם הכלבים עלולים להחשף ולהדבק בנגיף?
באתרים של קופות החולים השונות בארץ תוכלו למצוא תשובות לשאלות שלי למעלה, הקורונה לא נמצאה כפוגעת בבעלי חיים ולכן, אתם לא תוכלו לפגוע בהם והם לא יפגעו בכם.
ובכל זאת, אני מבקשת מכם לא להשאר אדישים. שם דבר לא נכון עד שלא הוכח- כרגע נצא מנקודת הנחה שחברינו על הארבע לא ידבקו בנגיף, נמשיך ללטף אותם ולחבק ולא נזרוק אותם לרחוב. אך גם לא נשאר אדישים.
תזכרו, עד שסיני אחד נדבק בקורונה וזאת הפכה למגפה בינלאומית, אף אחד לא האמין שככה תראה שנת 2020. לכן, השארו מודעים גם לחברכם המקשקשים בזנב כמו שאתם ערים לעצמכם ולמשפחותיכם. המחשבה על כך שגם הם עלולים להדבק בנגיף לא מופרכת, בכל זאת הקורונה הגיעה מבעלי חיים (העטלפים).
אל תשארו אדישים לגורלם של בעלי החיים, כי היא זאת שפוגעת בהם הכי הרבה. אתם בחרתם להכניס אותם אל תוך המשפחה שלכם, תדאגו להם. זה תמיד כואב להיות הראשון, אבל מישהו צריך לעשות את זה.
:קישור לכתבה
תשדיר שירות- ניסויים בבעלי חיים
:סיכום
בעקבות התחקירים שביצענו במסגרת הפרויקט, הגעתי למסקנה כי בני האדם נדרשים לשנות את אורח חייהם ואת היחס הכללי שהם מעניקים לבעלי החיים. בני האדם צריכים להיות פחות אדישים כלפי היחס שמקבלים בעלי החיים, ולדעת היכן הם יכולים להשתפר ולתרום לבעלי החיים.
במהלך הפרויקט גילינו שלמרות האדישות הסוררת אצל רוב האנשים, ישנם גם לא מעט אנשים המודעים לפגיעה בבעלי החיים הקיימת ומנסים לשנות את המצב באמצעות שינוי אורח החיים שלהם, למשל, בצריכת מוצרים שלא נוסו על בעלי חיים, או בחירה באורח חיים צמחוני/טבעוני.
הפרויקט חשף בפניי אופנים רבים בהם בעלי החיים חווים פגיעה מצד בני האדם, אפילו במקומות שלי חשבתי עליהם לפני.
בזכות הפרויקט למדתי שגם אני צריכה לעשות שינויים בפעולות היומיומיות שלי בשביל להוביל לשינוי גדול יותר ביחס שמקבלים בעלי החיים מאיתנו, בני האדם.
הכרתי בפרויקט גם צדדים טובים של אנשים, שמנסים להפוך את התעשיה למקום טוב כמה שאפשר, עם פגיעה מינימלית בבעלי החיים- בין אם זה ניסויים בבעלי חיים, ובין אם זה בחליבת פרות. בעקבות אותם אנשים טובים, הגעתי למסקנה שאם כל העולם ידע על הפגיעה הנגרמת לבעלי החיים, אפילו לפעמים בתום לב, בני האדם ירצו לעשות שינוי ויפעלו לשם כך.
:ביבליוגרפיה
אלינסון, ע. (אין תאריך). השטות שבצמחונות, הטעות שבטבעונות.
דנגלר, ר. (1 בפברואר 2018). דובי הקוטב גוועים וזו הסיבה לכך.
דוח מבקר המדינה. (אין תאריך). הטיפול בכלבי ובחתולי על ידי המחלקות הווטרינריות ברשויות המקומיות.
ד"ר אנדוולט, ר. (28 בדצמבר 2015). נייר עמדה למטפלים בנושא צמחונות וטבעונות בקרב מתבגרים ומבוגרים.
העמותה למען חיות משק. (אין תאריך). חימשק.
טשנר, נ. (19 בפברואר 2014). מגמת צמחונות וטבעונות בישראל
ממון, ל. (27 בפברואר 2018). המוות האיטי של דובי הקוטב.
יחידות - צער בעלי חיים. (אין תאריך). שמירה על רווחת בקר וצאן בבית המטבחיים.
